קיפא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר
עריכה
שורה 7:
תפקידו הנוסף ומעורר המחלוקת היה לשמש כחולייה מקשרת בין הסמכות הרומית לאוכלוסייה היהודית. כוהנים גדולים מונו מתוך אצולת ה[[צדוקים]] ובידי [[רומא העתיקה|רומא]] מאז זמנו של [[הורדוס]], ורומא ציפתה מהכהן שישמור על הסדר באוכלוסייה היהודית. ידוע ממקרים אחרים שלעיתים היו הנציבים הרומים דורשים מהכוהנים לעצור ולהסגיר יהודים אשר נחשדו כמסיתים ותועמלנים.
 
קיפא היה חתנו של [[חנן בן שת]] מ[[בית חנן (כהונה גדולה)|בית חנן]], הכהן הגדול בין השנים [[6]] ל-[[15]] לספירה וראש משפחה שתשלוטששלטה בראש צמרת הכוהנים במשך רוב המאה הראשונה לספירה. חנן מוזכר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] וייתכן שהוא ככוהן גדול ומנוסה שירת לצדו של קיפא בסנהדרין שנקראה לקבוע את גורלו של ישו.
 
למרות שרק מעט ידוע על קיפא, היסטוריונים מסיקים מכהונתו הארוכה ([[36]]-18 לספירה) שהסתדר יפה עם השליטים הרומים. במשך עשור שירת קיפא עם הנציב הרומי [[פונטיוס פילאטוס]], וסביר שהיה לשניהם קשר קרוב. סביר גם שהיה ביניהם הסדר כיצד להתמודד עם "חתרנים" דוגמת ישו.
 
על פי [[הברית החדשה]] היה זה קיפא ששלח את ישו לנציב העליון פונטיוס פילאטוס, על מנת שיוציאו להורג. מניעיו של קיפא להסגרת ישו אינם ברורים: יש היסטוריונים הטוענים כי לא הייתה לו ברירה. אחרים טוענים כי ראה בישו איום להמשך שלטונו, וייתכן שהאמין כי אם ישו לא יכלא או אף יוצא להורג בעוון מרידה יפגע הדבר בסבלנותם של הרומאים כלפי היהודים.
 
כוהנים גדולים, כולל קיפא, היו מוערכים ושנואים על ידי הקהילה היהודית. כסמכות הדתית העליונה הם נטלו תפקיד עיקרי בחיי הדת והסנהדרין, אולם, באותו זמן מחו יהודים רבים על הקשר הקרוב ששמרו עם השלטון הרומי וחשדו בהם בלקיחת שוחד או בעיסוק במעשי מרמה אחרים.
 
בשנת 36 פוטרו גם קיפא וגם פילאטוס מתפקידם בידי מושל סוריה [[ויטליוס]] ובמקום קיפא מונה לכהונה הגדולה גיסו, [[יונתן בן חנן]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ד, פסקה ג, סעיף 95.}}. נראה כי הסיבה לפיטוריהם הייתה האומללות הרבה של הציבור עםבשל שיתוף הפעולה ביניהם.
 
בשנות ה-90 של המאה ה-20 נתגלתה ב[[נחל אצל]] [[מערת קבורה]] משפחתית המכילה מספר [[גלוסקמא]]ות, שהמעוטרת שבהן נושאת את השם "יהוסף בר קיפא". זו הפעם הראשונה שהשם נמצא כתוב באותיות שמיות (עברית או ארמית), שכן עד לתגלית היה השם ידוע רק בגרסתו היוונית כייפא. מכאן ראייה שהשם המקורי נכתב באות קו"ף. השם קיפא נמצא גם בגלוסקמה שנשאה את הכתובת [[גלוסקמת מרים ברת ישוע|מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי]], וזו הוכחה נוספת לתעתיק העברי שהיה נהוג לשם זה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|ארכיאולוגים: מצאנו את קברה של בת הכהן הגדול קיפא|1.1178842|30 ביוני 2011}}}}.