אתיקה צבאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
מ ←‏top: replaced: שנות ה-40שנות ה-40 באמצעות AWB
שורה 3:
'''אתיקה צבאית''' הוא מונח ומושג [[אתיקה|אתי]] המתייחס לשימוש של ה[[צבא]] ב[[נשק]] רק למטרות מוצדקות, כגון [[הגנה עצמית]], ולא לביצוע [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] או [[פשעים נגד האנושות]].
 
אחד מערכי האתיקה הצבאית בישראל הוא '''טוהר הנשק'''. הצירוף נכנס לשימוש בארץ ישראל על רקע פעילות כוחות המגן העבריים בתקופת [[היישוב]], לקראת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] של [[המאה ה-20]], ונודע ברבים גם לאחר [[הכרזת המדינה]], שנגעה בפעילות [[צה"ל]] וכוחות הביטחון האחרים. הצירוף נטבע על פי דברי [[ברל כצנלסון]], בדברים שאמר בתגובה על ה[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט|מאורעות]]: {{ציטוטון|הבלגה – משמע: יהי נשקנו טהור. אנו לומדים אנו נושאים נשק, אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו, אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים|הקונגרס הציוני ה־21 בז'נווה, 20 באוגוסט 1939}}.{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = רוביק רוזנטל|שם = מילון הצירופים|מו"ל = כתר|שנת הוצאה = 2009}}}} מפקד הפלמ"ח יצחק שדה השתמש בו תכופות.{{הערה|שם=:0}}
 
עם חיבור [[רוח צה"ל]], הקוד האתי של [[צבא הגנה לישראל]], נכללה בו גם נגיעה רעיונית בטוהר הנשק: