סימני כשרות בבעלי חיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1בר-אילן, \1הוותיק
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 88:
ב[[יהדות אשכנז]]{{הערה|דעתו של הרב [[עבדאללה סומך]] ותלמידו הרב [[יוסף חיים מבגדאד]] שגם על יהדות המזרח לפסוק כדעת הרמ"א.}} נהגו{{הערה|כמו שהעיד רבינו יונה אשכנזי בספרו [[איסור והיתר הארוך]] שער נ"ו סעיף יח}} להחמיר שלא להכשיר עוף על פי סימנים, אלא במסורת בלבד.{{הערה|הרמ"א סימן פב סעיף ג, בשם האיסור והיתר הארוך ורבינו ירוחם. ובספר כנסת הגדולה חלק על הרמ"א בקשר למקורותיו}} פסיקה זו עוררה פולמוסים רבים בדבר כשרותם של כמה עופות כמו [[תרנגול הודו]],{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14568&st=&pgnum=187&hilite= דרכי תשובה סימן פב ס"ק לד] באתר היברובוקס}} [[פסיון (סוג)|פסיון]] (עוף פאזנע),{{הערה|אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14674&st=&pgnum=50 יורה דעה חלק ב סימן לד] באתר היברובוקס}} וב-2017 על תרנגול ה[[בראקל]].
 
תחשבו ==שרצי עוף==
ב{{תנך|ויקרא|יא}} פסוקים כ'-כ"ג, כתוב שרוב מיני השרצים ו[[שרץ עוף|שרצי העוף]] טמאים לאכילה. עם זאת התורה התירה לאכול מעט מינים של שרצי עוף, ואלו הם: ה[[ארבה]], [[סלעם]], [[חרגול]] ו[[חגבאים|חגב]], ומהמילה "למינהו" שמוזכרת ליד כל אחד מהשרצים, הגמרא מביאה עוד ארבעה שמות שמותרים באכילה: ציפורת כרמים, יוחנא ירושלמית, הערצוביא והרזבנית. ויש להם ארבעה סימני טהרה המפורטים ב{{משנה|חולין|ג|ז}}:
* שיהיו לו ארבע רגליים.