|
בטח יש לך שיעורים בהיסטוריה...[http://in.bgu.ac.il/humsos/jamaa/DocLib/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2017/rubinshtein(61-86).pdf 200]
{{נצרות}}
[[קובץ:CrusadeLeaders.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארבעת מנהיגי מסע הצלב הראשון, ציור של [[אלפונס-מארי-אדולף דה נוויל]]]]
[[קובץ:SiegeofAntioch.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[מצור]] על [[אנטיוכיה]] (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15]]
'''מסעי הצלב''' הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו ה[[אפיפיור|אפיפיורים]] ה[[נצרות|נוצריים]] בין [[המאה ה-11]] ו[[המאה ה-13]]. הם החלו בניסיונות לכבוש את [[ירושלים]] מן ה[[אסלאם|מוסלמים]] ולהביאה תחת שלטון נוצרי, אך הפכו למלחמות טריטוריאליות גם על מקומות אחרים. כלל המשתתפים הנוצריים במסעות הכיבוש הללו קרויים '''צלבנים'''.
במובן רחב יותר "מסע צלב" הוא כינוי למלחמה מסיבות דתיות, כגון ה[[רקונקיסטה]], שבה כבשו הנוצרים בחזרה את [[ספרד]] מידי המוסלמים, מסעות צלב נגד האומות הלא-נוצריות בצפון אירופה, כגון ה[[ליטא|ליטאים]], ומסעות נגד כופרים, כגון המלחמה ב[[בוהמיה]] בין [[1418]]–[[1487]]. כיום משמש הביטוי "מסע צלב" ככינוי לכל מסע תעמולתי או מלחמתי מסיבות דתיות או אידאולוגיות, המשתמש בלהט האמונה ככלי לקידום מטרותיו.
==מסעי הצלב לכיבוש ארץ ישראל==
{{ערך מורחב|מסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל}}
* [[מסע הצלב הראשון]] התארגן ב-[[1096]] אחרי שה[[סלג'וקים]] כבשו את [[כנסיית הקבר]] והקבר הקדוש שבתוכה. מסע זה הסתיים בהצלחה וירושלים נכבשה בידי כוחות הצלבנים.
* [[מסע הצלב השלישי]] בפיקודם של [[ריצ'רד לב הארי]] ו[[פרידריך ברברוסה]] אורגן בשנת [[1190]] אחרי ש[[סלאח א-דין]] כבש את ירושלים והסתיים בהצלחה חלקית.
* את [[מסע הצלב השישי]] יזם [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] בשנת [[1228]], במטרה לכבוש חזרה את ירושלים. בסופו חזרה ירושלים לידי הצלבנים ל-16 שנים תחת פיקוח נוצרי אירופאי.
==ההשפעה על אירופה==
מסעי הצלב היו בעלי השפעה עצומה על האירופים ב[[ימי הביניים]]. לעיתים הייתה אירופה מאוחדת תחת שליטתה של אפיפיוריות חזקה, אך ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] נסדק הרעיון של "ארצות הנוצרים" והתפתחו מוסדות נפרדים שהובילו ליצירת מדינת הלאום המודרנית ב[[צרפת]], [[אנגליה]], [[דוכסות בורגונדיה|בורגונדי]], [[פורטוגל]], [[אראגון]] ו[[כתר קסטיליה|קסטיליה]].
למרות שאירופה הייתה חשופה ל[[תרבות]] ה[[אסלאם|מוסלמית]] במשך מאות שנים, דרך נקודות החיכוך בספרד ובסיציליה, הרבה מן המחשבה האיסלמית ב[[מדע]], ב[[רפואה]] וב[[אדריכלות]] פעפעה אל [[המערב]] דרך מסעי הצלב. לדוגמה, הטירות האירופיות הפכו למבני אבן מסיביים, כפי שראו הצלבנים במזרח, ולא נותרו מבני העץ הקטנים יותר שהיו בעבר. הצלבנים סייעו גם לתחילת ה[[רנסאנס]] ב[[איטליה]], כאשר ערי מדינה באיטליה היו בעלות תפקיד חשוב ורווחי של מסחר עם מדינות הצלבנים, הן בארץ הקודש, הן בטריטוריות הביזנטיות שנכבשו.
בעקבות מסעות הצלב קמו מספר [[מסדר צבאי נוצרי|מסדרים צבאיים]] של [[אביר|אבירים]]-[[נזיר|נזירים]], ששמו לעצמם מטרה להגן על הצלבנים בארץ הקודש ועל העולים לרגל למקומות הקדושים. אבירי המסדרים היו לוחמים אמיצים וממושמעים, ובארגונם דמו לצבא מודרני. ברם, אחרי כשלונם של מסעי הצלב ונפילת הממלכות הצלבניות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] התרחקו חלק מהמסדרים, דוגמת [[מסדר אבירי היכל שלמה]] (הטמפלרים), מהעיסוק הצבאי והתמקדו יותר ב[[מסחר]] וב[[בנקאות]] מאשר במלחמה והצליחו לצבור ממון רב (דבר שהקנה להם אויבים רבים בקרב הכנסייה והממלכות של אירופה). מסדרים מפורסמים נוספים היו [[מסדר האבירים הטבטוני]], ה[[הוספיטלרים]], אבירי מלטה ועוד.
==מסעי צלב שלא כוונו לארץ ישראל==
* [[מסע הצלב השני]] - הוכרז ב-[[1145]], נועד לשחרור [[רוזנות אדסה]]
* [[מסע הצלב הרביעי]] - תוכנן ב-[[1202]] על מנת לכבוש את ירושלים במעבר דרך מצרים, הגיע ל[[קונסטנטינופול]] ב-[[1204]], וכבש אותה
* [[מסע הצלב החמישי]] - הוכרז ב[[הוועידה הלטראנית הרביעית|וועידה הלטראנית הרביעית]], עיקר מרצו הופנה למצרים אולם נעשו כמה פעולות צבאיות בארץ ישראל
===מסעי צלב בים הבלטי ובמזרח אירופה===
{{הפניה לערך מורחב|מסעי הצלב הצפוניים}}
מסעות הצלב בים הבלטי ובמזרח אירופה היו מאמצים (במיוחד על ידי הגרמנים) להכניע ולנצר את העמים בארצות אלו. מסעות צלב אלו החלו במאה ה-12, במקביל למסע הצלב השני, והמשיכו לסירוגין עד [[המאה ה-16]].
===מסע הצלב האלביגנזי===
{{הפניה לערך מורחב|מסע הצלב האלביגנזי}}
מסע צלב זה יצא לדרך בשנת [[1209]] על מנת להשמיד את הכופרים בדרום צרפת. היה זה חלק ממאמץ בן עשורים אחדים, שהתייחס פחות לנצרות ויותר לניסיון השליטים בצפון צרפת להרחיב שליטתם אל הדרום. בסופו של דבר הושמדו הן הכופרים והן המדינות העצמאיות בדרום צרפת.
==הדימוי של מסעי הצלב==
בדמיון העממי של המזרח והמערב התגבש הדימוי של מסעי הצלב כסדרה של תמונות סמליות קפואות. לאמיתו של דבר קשה לעמוד עתה על המוטיבציה של האנשים בתקופת מסעי הצלב, ולעיתים על הרלוונטיות שיש למוטיבציה זו באשר למהלך האירועים. למרות זאת, ההיסטוריה הפופולרית ברורה למדי ונותנת דימויים מרשימים הנוטים להיות קשורים אף למאורעות בני ימינו.
במערב אירופה נראו מסעי הצלב בדמיון העממי כהרפתקאות הרואיות, למרות שעיקר ההתלהבות העממית נוצלה במהלך [[מסע הצלב הראשון]]. דימויו של היריב ה"[[סרצינים|סרציני]]" גובש בדמותו של [[צלאח א-דין]], יריבו [[ריצ'רד הראשון]] מ[[אנגליה]] הוא סמל לעולם דובר ה[[אנגלית]], אב טיפוס של המלך הצלבני, כאשר [[פרידריך ברברוסה]] ממלא את אותה נישה סמלית בתרבות [[גרמניה]]. עד זמננו הצלבנים ומנהיגיהם עוברים רומנטיזציה בתרבות הפופולרית, החל מתקופת מסעי הצלב עצמה, דרך התקופה הרומנטית וספריו של [[וולטר סקוט]], וכלה בדימויים צלבניים במהלך [[מלחמת קרים]], ו[[מלחמת העולם הראשונה]] ובמיוחד כיבושה של [[ירושלים]] על ידי הגנרל [[אדמונד אלנבי]].
בעולם המוסלמי המשיכו מסעי הצלב להיראות כמסעי טבח אכזריים וברבריים על ידי "הפרנקים" כנגד האסלאם המתורבת, וכך למשל, הרטוריקה של [[פונדמנטליזם איסלמי|הפונדמנטליסטים האיסלמים]] מתייחסת לפעולות המערב כנגדם כ"מסעי צלב" בהקשר רגשי על מנת להראות כי מסע זה נדון לכישלון כנגד הפאן-ערביות המנצחת. כך התייחסו גורמים באמריקה ל"מלחמה כנגד ה[[טרור]]" בראשית [[המאה ה-21]] כ"מסע צלב" עד שהדו-ערכיות של המונח התבררה להם.
ב[[ספרד]], הועם זהרם של מסעי הצלב על ידי אירועי ה"[[רקונקיסטה]]" שבהם מרכזית היא דמותו של [[אל סיד]].
כמו המוסלמים אנשי [[הנצרות האורתודוקסית|הכנסיות הנוצריות המזרחיות]] רואים את מסעי הצלב כהתקפות על ידי המערב הברברי, ומתרכזים במצור על קונסטנטינופול ב-[[1204]]. חפצי קודש רבים שנלקחו אז מקונסטנטינופול נמצאים עדיין בידיים קתוליות, ב[[ותיקן|וותיקן]] ובמקומות אחרים. הטורקים המודרניים סוברים שהסוסים החרוטים בטיילת סן-מרקו ב[[ונציה|וונציה]] צריכים להיות מוחזרים ל[[איסטנבול]]. ארצות מזרח אירופה, אפילו הקתוליות שבהן, לא התלהבו ממסעי הצלב. [[פולין]] ו[[הונגריה]] היו כפופות בעצמן לכיבוש הצלבנים (מ[[המסדר הטבטוני]]).
==השפעה על הקהילה היהודית==
[[קובץ:Massacre of Jews.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור מאוחר של הטבח ב[[מץ]] ב[[מסע הצלב הראשון]]]]
{{הפניה לערך מורחב|גזירות תתנ"ו}}
עבור היהודים היה במסעי הצלב משום אסון. דרכם של הצלבנים אל ארץ הקודש הייתה זרועה בדם יהודי, הן על ידי הצלבנים עצמם, אבל יותר מכך על ידי קבוצות עממיות שצעדו בעקבות הצלבנים. כך בקיץ ד'תתנ"ו ([[1096]]) חרבו הקהילות המרכזיות של גרמניה כאשר ערי הרינוס: [[שפייר]], [[וורמס]] ו[[מיינץ]] (או שפירא, ורמיזא ומגנצא - כפי שנקראו בידי היהודים), מותקפות בידי המון מוסת. הניסיונות להציל את היהודים כשלו ואלפים רבים (כל יהודי הקהילות) מסרו את נפשם על קידוש השם אם על ידי כך שנרצחו ואם על ידי כך שהתאבדו ובלבד שלא יעברו על דתם. בקהילות שונות הוכרחו היהודים לקבל את הנצרות ועשו זאת בדרך כלל למראית עין עד יעבור זעם. קהילות נוספות על אלה מאזור הרינוס, בגרמניה ובארצות אחרות כמו צרפת ואיטליה חרבו. באנגליה בשנת [[1099]] יצאו צלבנים יחד עם המון משולהב וצרו על בתי היהודים, אשר ברחו ל[[מצודת יורק]] והתבצרו בה, וכשהבינו שגורלם נחרץ העדיפו לבצע התאבדות קולקטיבית מאשר ליפול בידי האספסוף. כמו כן נטבחו יהודים על ידי הצלבנים ב[[ארץ ישראל]] ובסוריה.
מעשי הזוועה של הצלבנים החריפו את מצבם של היהודים שהיה גרוע ממילא. מצבם החברתי החמיר וההגבלות החוקיות עליהם הפכו לחמורות יותר ותכופות יותר בכל רחבי העולם הנוצרי. מסעי הצלב הכינו את הרקע לחקיקה האנטי יהודית של האפיפיור [[אינוצנטיוס השלישי]], שהייתה נקודת תפנית בהיסטוריה היהודית ב[[ימי הביניים]].
בספרות ה[[אשכנז|אשכנזית]] אודות אירועי תתנ"ו, ובעיקר ב[[פיוט]] וב[[תפילה]], הושם הדגש על '''[[קידוש השם]] - '''יהודים אשר העדיפו למות ולעיתים אף להרוג את בני ביתם, מאשר להמיר דתם לנצרות. [[קידוש השם|מקדשי השם]] אלו זכו להערכה מרובה ביהדות.
==המונח "מסע צלב"==
"מסעי הצלב" מעולם לא נקראו בשם זה על ידי משתתפיהם. הצלבנים התייחסו לעצמם בשמות שונים - "נאמני פטרוס הקדוש", "אבירי ישו". הם ראו עצמם כצליינים, על אף שבדרך כלל נאסר על הצליינים לשאת נשק. כצליינים נדרו הצלבנים נדר, שהיה עליהם להגשימו משהגיעו לירושלים, וניתן להם צלב שתפרו ללבושם. לקיחת הצלב לירושלים הייתה מטרת המסע. המונח "מסע צלב" התפתח מנוהג זה. מאז [[המאה ה-17]] ניתנה למונח זה משמעות של "מסע צודק" על מנת "לשרש את הרוע", או להלחם למען מטרה צודקת. בעולם הערבי המונח המקביל הוא [[ג'יהאד]], כאשר "מסע צלב" הוא מונח המשמש לתיאור פלישה עוינת של כופרים המחללים את קדשי האסלאם.
==מסעי הצלב בתרבות המודרנית==
מסעי הצלב היוו השראה לסופרים ומשוררים רבים. ספרו של [[עמוס עוז]] - '''עד מוות''', עוסק בפרעות ביהודים שנלוו למסעי הצלב.
גם בקולנוע מסעי הצלב משמשים רקע או עלילה לסרטים רבים, כגון בסרטו של [[רידלי סקוט]] "[[ממלכת גן עדן]]" וסרטו של [[סטיבן ספילברג]] [[אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון]].
ב-[[1965]], פרק בסדרת ה[[מדע בדיוני]], [[דוקטור הו]], עסק בנושא מסעי הצלב של [[המאה ה-12]].
==ראו גם==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|מסעי הצלב}}
* [[ממלכת ירושלים]]
* [[אתרים צלבניים בארץ ישראל]]
* [[מסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל]] (כולל גם מסעי צלב נוספים שלא הגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל דוגמת מסע הצלב הרביעי).
*[[מסע הצלב הנורווגי]]
==לקריאה נוספת==
* [[רוברט לופז]], '''לידתה של אירופה''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תש"ן-1990.
* [[ישראל רול (ארכאולוג)|ישראל רול]], אורן טל ו[[מיכאל וינטר]] (עורכים), '''מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ-ישראל''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2007.
* [[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1963.
* יהושע פראוור, '''הצלבנים: דיוקנה של חברה קולוניאלית''', ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1976.
* [[בנימין זאב קדר]] (עורך), '''הצלבנים בממלכתם : מחקרים בתולדות ארץ-ישראל 1291-1099''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], תשמ"ז
*[[איריס שגריר]], '''מסעי הצלב, היסטוריה והיסטוריוגרפיה''', האוניברסיטה הפתוחה, 2014.
<div style="direction: ltr;">
* Amnon Linder, ''Raising Arms: Liturgy in the Struggle to Liberate Jerusalem in the Late. Middle Ages'', Turnhout: Brepols, 2003.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|בת-שבע אלברט|תפילות נוצריות למען שחרור ירושלים: 1500-1187 לערך|117.9|117, אוקטובר 2005, עמ' 168-164}}.}}
</div>
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Crusades|שם ויקישיתוף=מסעי הצלב}}
* [[אלי אשד]], הישראלים והצלבנים: [http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1370 חלק ראשון], [http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1371 חלק שני], [http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1378 חלק שלישי], באתר [[האייל הקורא]]
* [[יורם מלצר]], [http://acheret.co.il/?cmd=articles.181&act=read&id=1056 משא הצלבנים - העקבות שהותירו מסעות הצלב בקרב ערבים וישראלים בני ימינו]{{קישור שבור|29 בדצמבר 2016}}, מגזין "ארץ אחרת"
* {{קתדרה|סילביה שיין|ארץ-ישראל במדיניות הים-תיכונית של מעצמות אירופה, 1314-1291|25.7|25, ספטמבר 1982, עמ' 36-21}}
* {{קתדרה|סילביה שיין|הממלכה אשר לא קמה – התוכנית לכינון ממלכה צלבנית חדשה בארץ-ישראל במאה הי"ד|34.8|34 ינואר 1985,עמ' 36-27}}
* {{קתדרה|אריה גראבויס ו[[איבון פרידמן]]|דיון: בין זיקה לזרות: יחסם של הצליינים לארץ-ישראל בתקופת מסעי-הצלב|41.3|41, אוקטובר 1986, עמ' 64-37}}
* {{קתדרה|[[איוון פרידמן]]|מסעי הצלב והממלכה הצלבנית – סימני דרך וכיווני מחקר|100.16|100, אוגוסט 2001, עמ' 263-260}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 4: מסעות הצלב|2008/10/16|מסעות-הצלב-3}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 123: זה הקיץ האחרון שלי אתכם – מלחמת החיפאים בצלבנים – חלק א׳|2015/01/11|פרק-123-מלחמת-החיפאים-בצלבנים-חלק-ראשון-מ}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 124: זה הקיץ האחרון שלי אתכם – מלחמת החיפאים בצלבנים – חלק ב׳ ואחרון|2015/01/18|פרק-124-זה-הקיץ-האחרון-שלי-אתכם-מלחמת-החי}}
* ברק רובינשטיין [http://in.bgu.ac.il/humsos/jamaa/DocLib/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%2017/rubinshtein(61-86).pdf היכן 'הסהר' במפגש 'הצלב והסהר'? האסלאם בהיסטוריוגרפיה המערבית של מסעות הצלב 2007-1950, ג'מאעה 2009]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסעי הצלב|*]]
| 