המהפכה הירוקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ ←יצוא המהפכה להודו ופקיסטן: clean up, replaced: סין ← סין באמצעות AWB |
|||
שורה 2:
[[קובץ:Wheat yields in selected countries, 1951-2004.png|שמאל|ממוזער|250px|יבולי החיטה במקסיקו, הודו, ופקיסטן, בין השנים 1950 ל-2004. לפי ק"ג ל[[הקטר]].]]
[[קובץ:Wheat yields in developing countries 1951-2004.png|שמאל|ממוזער|250px|יבולי החיטה במדינות מתפתחות, בין השנים 1950 ל-2004. לפי ק"ג ל[[הקטר]].]]
'''המהפכה הירוקה''' היא תהליך שבו הצליחו מספר [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] להגדיל את יבול ה[[דגנים]] בשטחיהם בצורה ניכרת, בין [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-60|ה-60]] של [[המאה ה-20]], הודות לשימוש בזנים חדשים ולהכנסת טכנולוגיות [[חקלאות|חקלאיות]] מתקדמות.
המהפכה הירוקה הצליחה לסתור לזמן מה את התאוריה של [[תומאס מלתוס|מלתוס]] שאמרה שאוכלוסיית העולם מכפילה עצמה כל הזמן, בעוד ייצור המזון גדל לאט יותר. והתוצאה תהיה רעב גדול אשר בסופו של דבר יוביל לצמצום האוכלוסייה. בזכות המהפכה הירוקה הצליחו להפיק כמויות יבול גדולות יותר ולהדביק את הפערים.
שורה 9:
==עבודת המחקר במקסיקו==
ב-[[1940]] קיבלה ארצות הברית פנייה מהממשלה המקסיקנית לסייע לה ביצירת עתודה של חוקרים בנושאים חקלאיים. ה[[רפורמה אגררית|רפורמה האגררית]] אשר יושמה בעקבות [[המהפכה המקסיקנית]] ב-[[1910]] הביאה לפחיתה ביבולים בחקלאות המקומית והממשל המקסיקני רצה לקדם את החקלאות ואת ה[[תעשייה חקלאית|תעשייה החקלאית]]. הממשל האמריקאי העביר את הנושא לטיפולה של [[קרן רוקפלר]]. התוצאה הייתה יצירת גוף ממשלתי מקסיקני, "המשרד למחקרים מיוחדים", שעליו פיקחה קרן רוקפלר. בורלוג הצטרף לפרויקט ב-[[1944]], עבר ל[[מקסיקו סיטי]] ומונה לראש "התוכנית המשותפת למחקר ויצור חיטה" במסגרת הפרויקט.
מטרת התוכנית הייתה להאיץ את קצב ייצור החיטה במקסיקו, אשר באותו זמן ייבאה חלק מתצרוכת החיטה שלה, והכלים להשגת מטרה זו היו: גנטיקה, [[הכלאת צמחים]], פיטופתולוגיה, [[אנטומולוגיה]], [[אגרונומיה]], [[מדעי הקרקע]] וטכנולוגיות של גידול דגנים. מלבד בורלוג השתתפו בתוכנית שני חוקרים אמריקאים נוספים, אדוארד ולהאוזן - מטפח תירס, וג'ורג' נידרהאוזר - מטפח [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]. שנותיו הראשונות של הצוות היו קשות מאוד. הם סבלו ממחסור בחוקרים מקומיים מנוסים ובציוד מתאים. כמו כן, הם לא זכו לשיתוף פעולה מצד החקלאים המקומיים אשר שדותיהם סבלו בעיקר ממחלת ה[[חילדון]]. בורלוג אף כתב בספרו "On World Hunger" כי במשך השנים הראשונות הוא התחרט פעמים רבות על כך שהסכים ליטול חלק בפרויקט. את עשר השנים הראשונות בתוכנית הקדיש הצוות ליצירת זני חיטה חדשים העמידים בפני מחלות, תוך כדי ביצוע 6,000 הכלאות שונות בזני חיטה שונים{{הערה|שם=אוניברסיטת מינסוטה|1=אתר [[אוניברסיטת מינסוטה]], [http://www.cfans.umn.edu/Borlaug_s_Work_in_Mexico.html Borlaug's Work in Mexico]}}.
| |||