שרפת גווייה – הבדלי גרסאות

במהלך השואה שחוללו [[גרמניה הנאצית]] ועוזריה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], נרצחו כשישה מיליון יהודים (מתוך כ-11 מיליון אנשים) באמצעים שונים, וחלקם הגדול ב[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] באירופה, באמצעות גז רעיל שהזרימו הנאצים, לחדרי מקלחות ציבוריות לכאורה, כחלק מתוכנית [[הפתרון הסופי]]. מספר גופות היהודים הלך ועלה, דבר שיצר בעיה לנאצים - מאחר שהמקום לקבורת היהודים במסגרת [[קבר אחים|קברי אחים]] המוניים הלך והצטמצם, כמו כןוכן האדמה העלתהשהעלתה צחנה בלתי נסבלת, וכן כדיבכדי להעלים את הראיות להתהליך ההשמדה. עליהם היה למצוא פתרון.

כדי לפתור בעיה זו בחרו הנאצים לשרוף את הגופות,.
במחנות המוות של [[מבצע ריינהרד]] ([[טרבלינקה]] [[בלז'ץ]] ו[[סוביבור]]) ובמחנה [[חלמנו]] נשרפו הגופות במדורות ענק מדי יום, אך תהליך זה היה איטי מדי, והנאצים חיפשו דרך ליעל את השריפה. לשם כך הוקמו ב[[מיידנק]] משרפות אחדות - תנורים שיועדו לשרוף גופות. התהליך התבצע במהירות וביעילות.