סלומון בן שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: שנות ה-40שנות ה-40 באמצעות AWB
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
סלומון בן שבת נולד ב[[לראש]] שב[[מרוקו]] בשנת [[1914]]. בילדותו למד בבתי ספר צרפתיים במרוקו והשלים את תעודת הבגרות הצרפתית (''Baccalauréat''). לאחר מכן החל בלימודיו בבית המדרש לרבנים ב[[טנג'יר]] ובשנת [[1930]] השלים את לימודיו והוסמך כ[[רב]]. הוא שלט היטב בשפות [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[עברית]], [[ערבית]] ו[[אנגלית]], ומשרותיו הראשונות היו בלימוד שפות. הוא החל ללמד [[ספרדית]] ו[[צרפתית]] בבתי ספר שונים בצפון מרוקו, ובשנת [[1936]] נסע ל[[ספרד]] ושימש כמורה ל[[צרפתית]] ב[[מדריד]].
 
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הוא נסע ללימודי [[משפטים]] ב[[גרנובל]] שב[[צרפת]], ובשנת [[1943]] הוסמך כ[[עורך דין]]. לאחר מכן שב ל[[מרוקו]], ועסק בעריכת דין ב[[תטואן]]. בשנת [[1944]] נבחר לנשיא קהילת יהודי [[לראש]] והחזיק בתפקיד שלוש שנים. הוא השלים תואר ראשון נוסף בלימודים ערביים ב[[תטואן]] בשנת [[1949]]. לאחר מכן נסע ללימודים ב[[ספרד]] ובשנת [[1953]] השלים תואר ד"ר למשפטים ב[[אוניברסיטת מדריד]]. לאחר השלמת לימודיו שב ל[[תטואן]] לעבודתו כ[[עורך דין]], וכמו כן פתח את "מכון הרמב"ם" בתטואן, שעסק במחקר ספרותי של ה[[יהדות]] ובפרט של [[יהדות ספרד]] של [[ימי הביניים]]. כחלק מפעילות המרכז הוא פרסם מאמרים וספרונים קצרים ב[[ספרדית]] על חיי הרמב"ם, רבי [[יהודה הלוי]], על ההיסטוריה ודרך ההתעצבות של ה[[תלמוד]] ועוד.
 
הוא היה אוהד ל[[ישראל]], ובכמה מקרים עבד בשיתוף פעולה עם [[המחתרת היהודית במרוקו|ה"מסגרת"]], השלוחה של [[המוסד]] שפעלה במרוקו. הוא פעל כדי לשחרר מהכלא שליחים מטעם ישראל שנכלאו על ידי הרשויות המרוקאיות, ופעל לשם שיחרורם של 250 יהודים שנכלאו ב[[תטואן]] בגין כוונתם לעזוב לישראל.{{הערה|יגאל בן נון, "זרם ההשתלבות של היהודים בחברה המרוקנית 1956-1967", פעמים 125-127, עמ' 284-235, הערה 58.}}