ספירת העומר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) מ ref name = 0 לא קיים |
|||
שורה 149:
{{ציטוט|אמר להם: בניי! הראשונים לא מתו אלא (מפני) שהייתה עינם צרה אלו לאלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם! עמדו ומלאו את כל ארץ ישראל תורה!|{{מדרש רבה|בראשית|סא}}}}
על פי התלמוד סיבת מותם הייתה מגפה, אך יש הסוברים (על פי הנוסח הספרדי של [[איגרת רב שרירא גאון]]{{ביאור|1=שכתב שתלמידי ר' עקיבא מתו בגזרת שמד (מהדורת רב"מ לוין עמ' 13). אך בנוסח הצרפתי שנחשב כיום למהימן יותר הושמטה פסקה זו.}}), שה"מגפה" הנזכרת כאן היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו ב[[מרד בר כוכבא]]. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, המילה "תלמידיו" מתפרשת לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית.
אין עדות ישירה מהמאות הראשונות לספירה על מנהגי אבלות. ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]] יש אזכור, בבבל, של מנהג של אבל, שאינו הלכה, בספירת העומר לזכר תלמידי עקיבא: איסור התכנסות. עם התפשטות סמכותו של התלמוד הבבלי המשיך גם מנהג זה{{הערה|שם=בן עמי ג|1=בן עמי, ירון. 2014. [https://www.youtube.com/watch?v=FD_AXogMgSA&index=1&list=PLdG7ggKO9lh33Do_8QeyZycFLo-Zsr_Py '''משדר ל"ג בעומר – ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג'''] פרק ג, הועלה למרשתת בתאריך 15 במאי 2014.}}.
שורה 207:
* {{nrg|nrg יהדות|49 עובדות על ספירת העומר|455/504|26 במרץ 2013|11|2}}
* [[דוד הנשקה]], "מנין לספירת העומר מן התורה?", בתוך: מ' בר-אשר (עורך), '''ספר היובל לר"מ ברויאר''', ירושלים תשנ"ב, עמ' 417–448
====פירוש "ממחרת השבת"====
|