פמיניזם פוסט-קולוניאלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תאוריה: תיקון קישור |
|||
שורה 33:
== גישה כלפי השליטה הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית ==
התנועות הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות מתבוננות בהיסטוריה המגדרית של הקולוניאליזם ובאופן בו היא ממשיכה להשפיע על מעמד הנשים ב[[שנות האלפיים]]. הביקורת של תנועות אלה על הקולוניאליזם נוגעת לתיאורו כשליחות מתרבתת. השליחות המתרבתת נועדה לחולל שינוי ולהושיע את הילידים באזורים הכבושים מהפיגור וה[[פרימיטיביות]] שהיו מנת חלקם, בעיני המערב. ביסוד האידאולוגיה הקולוניאלית ניצב האדם הלבן כעליון מבחינה מוסרית, דבר שחייב אותו להביא את הקדמה וה[[נאורות]] המערבית אל אזורים נידחים ובכך לקדם את האדם השחור הנחשל והברברי.
המשימה הייתה כה מרכזית בתהליך הקולוניאלי, עד כי השימוש בכוח פעיל ובכפייה הפכו ללגיטימיים. הדגש המרכזי הושם על המתח שבין [[מסורת]] ל[[מודרנה]], כאשר המסורת הלכה והתהוותה כ[[אנטיתזה]] למודרנה ועל כן [[תיעוש]] ו[[טכנולוגיה]] היו בראש מעיניהן של [[המדינות המתפתחות]] ברגע שזכו ב[[עצמאות]]. התקופה הפוסט-קולוניאלית החלה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|ה-50]] של [[המאה ה-20]], תקופה בה קיבלו מדינות רבות עצמאות והוקמו האומות המאוחדות. בתקופה זו החל מאמץ אינטנסיבי של מדינות העולם השלישי לגשר על הפער, ותהליך ההתפתחות החברתית שלהן לפי נורמות מערביות היה תחת פיקוח של ארגונים כמו [[האומות המאוחדות|האו"ם]]. נוסף על תיעוש וטכנולוגיה, המודרנה וההתפתחות החברתית טומנות בחובן גם סממן רוחני - נאורות. ערכים של [[חירות האדם]], [[חילון]], [[דמוקרטיה]] ועוד, שהיו סממנים מערביים שנבעו מתוך מסורת והיסטוריה מערבית, נתפסו [[אוניברסליזם|כאוניברסליים]] ולכן החלו לחלחל לתוך [[העולם השלישי|מדינות העולם השלישי]]. במדינות אלה נוצר מתח בין-תרבותי עקב ניגודיות הערכים למסורת. כתוצאה מכך, נהרסו מסורות עתיקות, תפקידים מסורתיים איבדו מערכם, מנהגים הפכו לריקים מתוכן, והיה ברור כי חזרה אל המסורת כמעטפת תרבותית, חינוכית ורוחנית הפכה למשימה בלתי אפשרית.▼
{| div style= background:#adcaca align=left
|-
|שאו את משא האדם הלבן{{ש}}שלחו את טובי הבנים{{ש}}אסרו אותם בכבלי הגלות{{ש}}לשרת את צורכי הנתינים{{ש}}לשאת בעול הכבד של{{ש}}המון פראי, רעשן{{ש}}עם קודר, זה אך נכבש{{ש}}חציו ילד, חציו שטן{{ש}}{{ש}}([[רודיארד קיפלינג]] - משא האדם הלבן){{הערה|חזן, נעמי; השמשוני-יפה, נורית; קרן, אלה, '''קולוניאליזם ודה- קולוניזציה באפריקה''' (תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2002), עמ' 38–73 (פרק שני)}}
|}
▲המשימה הייתה כה מרכזית בתהליך הקולוניאלי, עד כי השימוש בכוח פעיל ובכפייה הפכו ללגיטימיים. הדגש המרכזי הושם על המתח שבין [[מסורת]] ל[[מודרנה]], כאשר המסורת הלכה והתהוותה כ[[אנטיתזה]] למודרנה ועל כן [[תיעוש]] ו[[טכנולוגיה]] היו בראש מעיניהן של [[המדינות המתפתחות]] ברגע שזכו ב[[עצמאות]]. התקופה הפוסט-קולוניאלית החלה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|ה-50]] של [[המאה ה-20]], תקופה בה קיבלו מדינות רבות עצמאות והוקמו האומות המאוחדות. בתקופה זו החל מאמץ אינטנסיבי של מדינות העולם השלישי לגשר על הפער, ותהליך ההתפתחות החברתית שלהן לפי נורמות מערביות היה תחת פיקוח של ארגונים כמו [[האומות המאוחדות|האו"ם]]. נוסף על תיעוש וטכנולוגיה, המודרנה וההתפתחות החברתית טומנות בחובן גם סממן רוחני - נאורות. ערכים של [[חירות האדם]], [[חילון]], [[דמוקרטיה]] ועוד, שהיו סממנים מערביים שנבעו מתוך מסורת והיסטוריה מערבית, נתפסו [[אוניברסליזם|כאוניברסליים]] ולכן החלו לחלחל לתוך [[העולם השלישי|מדינות העולם השלישי]]. במדינות אלה נוצר מתח בין-תרבותי עקב ניגודיות הערכים למסורת. כתוצאה מכך, נהרסו מסורות עתיקות, תפקידים מסורתיים איבדו מערכם, מנהגים הפכו לריקים מתוכן, והיה ברור כי חזרה אל המסורת כמעטפת תרבותית, חינוכית ורוחנית הפכה למשימה בלתי אפשרית.
מבחינת הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי, נשים נמצאו במלכוד הן בתקופה הקולוניאלית והן בתקופה הפוסט-קולוניאלית. הקולוניאליזם היה פעיל הומניטרי למען שחרור הנשים מהמשטר המקומי, אך למעשה יצר החלפה של אדון ישן באדון חדש, והן מצאו עצמן כפופות בעידן הפוסט-קולוניאלי לפעילות לאומית בתפקיד בינוי האומה, שהתבסס על תפקודיהן המיניים. על-אף זאת, חשוב לציין כי הקולוניאליזם איפשר את המעבר מהספרה הפרטית ל[[הספרה הציבורית|ציבורית]] ותרם רבות למאבק הפמיניסטי.{{הערה|שם=הערה מספר 20170930175325:0}}
| |||