הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

clean up באמצעות AWB
מ (הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון))
(clean up באמצעות AWB)
{{עריכה|נושא=יהדות}}
{{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}}
'''[[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|מידות, שיעורים ומשקלות]]''' משמשים בתחומים [[הלכה|הלכתיים]] רבים. למדידת שיעורים אלו במידות של ימינו ישנן כמה שיטות:
 
* '''שיטת רב [[אברהם חיים נאה]]''' (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע ה[[דרהם]]{{אנ|Dirham}}, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב [[עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
 
* '''שיטת [[החזון איש]]''' - מבוססת על מדידת [[הנודע ביהודה]] לשיעור הרביעית{{הערה|בספר "ציון לנפש חיה"(צל"ח)}}, על פי התחשיב של הגמרא{{הערה|{{בבלי|פסחים|קט|א}}}} המבוסס על שיעור האצבע מתוך הנחה שהיא נמדדת ברוחב, ולפי מדידת החזון איש שיעורה הוא 2.4 סנטימטרים. ההפרש של 20% בשיעור האורך משמעותו כמעט הכפלה של מידות הנפח, ומכאן הסיק הנודע ביהודה שהביצים קטנו למחצית מגודלן בזמן חז"ל, ויש להניח שהביצים בגודל כפול לשם חישוב השיעורים. הורו כדבריו [[החתם סופר]]{{הערה|שו"ת או"ח קכ"ז.}}, הגר"א{{הערה|[[מעשה רב]], סימן ע"ד וק"ה.}}, רבי [[חיים מוולוז'ין]]{{הערה|שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.}} ועוד מספר קהילות בגולה{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי|הקהילות יעקב]] בהקדמה לספר שיעורין של תורה)}} וכן נוהג הרב [[חיים קנייבסקי]].
 
* '''שיטת הדרהם הקטן''' (כפי שמופיעה בטבלאות וההגדרות להלן) - מתבססת על התאמת שיעור שיטת רב חיים נאה לכך שמטבעות הדרהם הקדומים שנמצאו הם קטנים יותר ומשקלם כ- 2.8 גרם{{הערה|מידות ומשקלות של תורה, מידות ושיעורי תורה, "מאור ישראל" (פסחים מח.), "הליכות עולם" חלק א' ע"מ רצא, הליכות שלמה ח"ב עמ' צ').}} ולפיכך יש להפחית 5% ממידות האורך של הגר"ח נאה.
 
 
===דינר, זוז===
{{ערך מורחב|ערך =[[זוז]]}}
 
מידות תנאיות.
 
===שקל (חז"ל), בקע===
{{ערך מורחב|ערך =[[שקל]]}}
 
בקע - מידה מקראית, מחצית שקל הקודש - ומכאן שמה (בקיעה - שבירה, חלוקה). גם שקל הוא שם מקראי, אך הוא מתאר את מידת שקל הקודש; והשם "שקל" כמתאר יחידת בקע הוא תנאי.
 
===מנה===
{{ערך מורחב|ערך =[[מינה (מטבע)]]}}
 
שם תנאי.
 
====ככר====
{{ערך מורחב|ערך =[[כיכר (משקל)]]}}
 
מידה מקראית (מנורת המקדש הייתה עשויה מככר זהב אחת).
[[קטגוריה:שיעורי חז"ל]]
[[קטגוריה:יחידות מידה קדומות]]
[[קטגוריה:רשימות]]