ישראל מאיר לאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הגהה. דיוק
שורה 31:
את שנות המלחמה הראשונות עבר ב[[גטו פיוטרקוב טריבונלסקי]], ה[[גטו]] הראשון ב[[גנרלגוברנמן|פולין הכבושה]]. באוקטובר [[1942]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו ב[[י"א בחשוון]] [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בנובמבר [[1944]], במהלך [[אקציה]], הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לו חייל רוסי בשם [[פיודור מיכאיליצ'נקו]]{{הערה|לימים כשביקר הרב לאו בקרמלין בשנת 1989 ביקש ממארחיו שיסייעו באיתורו. מיכאיליצ'נקו זוהה רק בשנת 2008, לאחר פטירתו, בעקבות מחקר של חוקר אמריקני. הרב לאו פנה ל[[יד ושם]] ומיכאיליצ'נקו נכלל בין [[חסידי אומות העולם]]. ראו את [https://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/mikhailichenko/letter-of-rabbi-lau.html מכתבו של הרב לאו] באתר יד ושם}} ושמר על חייו.
 
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים עם "[[ילדי בוכנוואלד]]" לארץ ישראל באנייה [[מטרואה]] והובלו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. בין משחררי המחנה בוכנוואלד היה אביו של [[קארים עבדול ג'אבאר]] והרב לאו שמר על קשרי ידידות גם עם בנו.
 
לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב [[מרדכי פוגלמן]], רבה הראשון של קריית מוצקין. בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה, שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה, השלים לאו את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה. למד בישיבות [[ישיבת קול תורה|קול תורה]], כנסת חזקיהו ו[[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. מאז היותו כבן 15 היה לבן-בית בביתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו"האחראי על קיום ה[[מניין]]" בביתו של הרב הרצוג. בשנת 1956 היה פעיל ב"חבר הפעילים של המחנה התורתי" שביקש לחזק את שמירת המצוות בקרב העולים החדשים והתריע נגד כפייה חילונית{{הערה|{{שערים|ישראל מאיר לאו|שבת בדימונה|1956/07/19|00202}}{{ש}}{{שערים|ישראל מאיר לאו|הנוער הדתי בדרכו לישיבות|1957/09/02|00205}}}}.