משתמש:סול במול/טיוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
 
בפרק כ' כותבת התורה את האיסור בקיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסי אישות]] עד טהרתה של הנידה. המקיים יחסי אישות עם נדה, בין אם זו אשתו ובין רווק עם [[רווק|רווקה]]{{הערה|מלבד עצם האיסור של משכב רווק עם רווק, שהוא איסור קל מאיסור נדה}}, עונשם של האיש והאשה הוא [[כרת]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ...; וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם|מקור=ספר ויקרא פרק י"ח, פסוק י"ט; פרק כ', פסוק י"ח|אנגלית=}}
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[זבה]], [[שומרת יום כנגד יום]]}}
לאחר דיני הנידה, כותבת התורה את דין הזבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ, כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא... וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.|מקור={{תנ"ך|ויקרא|טו}}, פסוקים כה-כח}}
 
חז"ל פירשו את דיני הנידה והזבה מן התורה כראיית דם של האישה בתקופות שונות של הווסת החודשית. כאשר האישה רואה את דם הווסת, הרי היא נידה שבעה ימים, ואם הפסיקה לדמם ביום השביעי או לפני כן, מדין התורה יכולה היא לטבול ביום השמיני ולהיטהר. אולם דין שונה מן התורה יש לאישה הרואה דם באחד-עשר הימים שלאחר שבעת ימי הנידות, הנקראים "אחד עשר ימי זיבות". אישה הרואה דם יום, או יומיים רצופים, בתוך ימי הזיבות, הרי היא '''[[זבה קטנה]]''' ודינה נקרא בהלכה "שומרת יום כנגד יום", כלומר היא וטמאה ביום (או ביומיים) שראתה דם, וכן עליה לשמור ולבדוק את טהרת גופה לבל יצא ממנה עוד דם, עד סוף היום שלמחרת ראייתה. לאחר יום זה היא יכולה לטבול ולהיטהר. אם ראתה האישה דם שלושה ימים רצופים בתוך אחד-עשר ימי הזיבות, הרי הרי '''[[זבה גדולה]]''', וצריכה למנות שבעה ימים נקיים שלא תראה בהם דם, ורק לאחריהם תוכל לטבול ולהיטהר. אישה הרואה דם לאחר אחד-עשר ימי הזיבות (המתחילים, כאמור לעיל, מהיום שלאחר שבעת ימי הנידות), הרי דם זה הוא דם נידות, וחזר דינה להיות כנידה שבעה ימים, שלאחריהם תוכל לטבול ולהיטהר.