חיים הלברשטאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חייו: ביטול תוספת לא אנציקלופדית
←‏תולדות חייו: ביטול תוספת לא אנציקלופדית
שורה 8:
נולד בשנת תקנ"ז בעיר [[טרנוגרוד]] שב[[גליציה]] למרים, בתו של משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' [[ברוך פרנקל-תאומים]], בעל ה"[[ברוך טעם]]". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מ[[טרנוב]] (בנו של רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]]) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
 
רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. נודע בדורו בעיקר בגלל גדלותו בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד{{הערה|1= על פי פרקי אבות א'}} הן בתורה הן בעבודה (תפילה){{הערה|1= על פי מאמר רז"ל איזה עבודה שבלב זו תפילה}} והן בגמילות חסדים ועוד, בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים ואפילו גדולי הצדיקים כמו רבי אלעזר מקוזניץ, רבי צבי מליסקא{{הערה|1= ראה בתולדות חייו בראש ספרו אך פרי תבואה }}, רבי שלמה מראדמסק{{הערה|1= ראה באמת ויציב עמוד כ"ח הרא"ז מרגליות ששמע מרבו מבארניב שהיה עם התפארת שלמה בצאנז.}} ועוד היו נוסעים אליו.
 
רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמורו"ת]], כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגראד|צאנז-ז'מיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב|צאנז-גריבוב]].