פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוסף בית אחד ,  לפני שנה
 
==הניצולים==
הבריטים החליטו לאפשר למעפילים שהיו על סיפון ה"פאטריה" להישאר בארץ ישראל, תוך ניכוי מספרם ממכסת הסרטיפיקטים שהוקצבה ליישוב היהודי לאותה שנה. שבועיים אחרי טביעת ה"פאטריה", ב-[[9 בדצמבר]], נלקחו כ-1,600 מעפיליממעפילי ה"אטלנטיק", אלו (שלא הספיקו לעבורהועברו אל הפאטריה), ממחנה המעצר בעתלית וגורשו לאי מאוריציוס שב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]], שם שהו עד לחזרתם ב-[[26 באוגוסט]] [[1945]].
 
חלק מניצולי הפאטריה התגייסו לצבא הבריטי או לצבא צ'כוסלובקיה. כ-150 ילדים ובני נוער סודרו במוסדות נוער שונים ברחבי ארץ ישראל{{הערה|{{הבוקר|י. איזנברג|האסון הדהים את הישוב ־ אל נא יישכחו קרבנותיו|1941/11/13|00301}}}}. שאר ניצולי הפאטריה שוחררו ממחנה עתלית לקראת סוף 1941. חלק מחפציהם שהוצאו מהאונייה הועברו לבית המכס בחיפה ומשם "נעלמו". בשנת 1943 הגישו חלק מהניצולים תביעה נגד הממשלה על אבדן חפציהם{{הערה|{{המשקיף||ניצולי "פטריה" תובעים פיצויים לחפציהם שנעלמו|1943/12/24|00602}}}}.