אברהם כלפון (רב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 22:
בסיום לימודיו נישא לבתו של הגביר ישעיה ארביב, ולאחר מכן ככל הנראה הצטרף לאביו בניהול עסקי המסחר שלו, תוך קביעת עיתים לתורה. בגיל 19 הוא כבר נמצא חתום על הסכמה, לצד אביו ולצד דייני טריפולי, הרבנים דוד טייאר ובנימין ואתורי. בהסכמה הוצמדו לו התארים "גביר" ו"החכם השלם". בגיל 26 כבר הוכר בעירו כבעל כישרון פיוטי, והתבקש לכתוב קינה על מצבת הרב מסעוד חי רקח.
 
בצעירותו הקים בביתו ספרייה, שהייתה בין הגדולות ביותר בטריפולי, והכילה ספרי מדרש, הלכה, מוסר, אגדות, היסטוריה, פילוסופיה ושירה. מהספריםבנוסף שהיוהכילה הספרייה כתבי יד עתיקים ונדירים, והעתקים של כתבי יד שהעתיק בעצמו, בגלל שלעיתים לא יכל להשיג לעצמו את כתב היד המקורי. מהאוסף שהיה בספרייה זו שאב מידע רב לספריו שחיבר.
 
כדי לתעד את עברה ההיסטורי של יהדות טריפולי, נבר רבות בארכיוני הממשל המקומי, והעלה על הכתב את הממצאים שמצא. כך גם תיעד בכתב חידושים, סיפורים, מאורעות היסטוריים ופסקי הלכה ששמע משד"רי ארץ ישראל שביקרו בביתו.
שורה 28:
ניהל קשרים והתכתבות עם [[החיד"א]], הפיץ את ספריו בלוב, ופגש אותו בליוורנו מאוחר יותר בחייו (1804-5).
 
בשנת [[1778]] מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת [[1781]]. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, וכךובמקביל גםלא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים [[1792]]–[[1795]], הייתה זו תקופה בהשבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט [[השושלת הקרמאנליה|הקרמאנלי]] של [[לוב]] לבין מורד מוסלמי בשם [[עלי ברע'ול]] (ברגול) שהגיע בראשות צי [[קורסאר]]ים מ[[אלג'יריה]]. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון [[קינה]] רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב [[פורים שני]] מדי [[כ"ט בטבת]] - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את ה[[פיוט]] "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית.
 
הרב כלפון היה [[משורר]] וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק ב[[היסטוריה]] של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מה[[כרוניקה|כרוניקות]] היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר [[ביוגרפיה]] על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק ב[[עשרת הדיברות]]; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" ([[תקע"ב]]) עוסק בפרק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת [[1992]]; ספרו "מליצי יושר" עוסק ב[[אתיקה]]. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]].