הבדלים בין גרסאות בדף "הנדסת תעשייה וניהול"

מ
מ (שוחזר מעריכות של Tomer T Bot (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot)
מ (replaced: שנות הארבעיםשנות הארבעים באמצעות AWB)
'''הנדסת תעשייה וניהול''' (או '''הנדסה תעשייתית''', ב[[אנגלית]]: '''Industrial engineering''') היא תחום [[הנדסה|הנדסי]] אשר עוסק בתורות מעולם ה[[תעשייה]] וה[[ניהול]]. התפתחותה של הנדסת התעשייה והניהול וגיבושה למקשה אחת נוצרו בד בבד עם תהליך המודרניזציה שהחל בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. הצורך במציאת פתרונות לבעיות אשר צצו ב[[ארגון|ארגונים]] יצר פיתוח שיטות [[מחקר]] חדשות, אשר שמו להן למטרה להגביר את קצב ה[[תפוקה]] ובאותה נשימה להוזיל את עלויות ה[[ייצור]] והתפעול. שיטות המחקר מתבססות על [[מודל]]ים מתמטיים ומדעיים, ועל-כן תחום זה הוא הנדסי גרידא.
 
 
עם התפתחות התיעוש ויצירת ארגונים העוסקים גם במתן שירות, התרחב התחום לא רק לענף היצרני, כי אם גם לענף הפנים [[ארגון|ארגוני]]. הפתרונות אשר התאימו לתהליכים יצרניים הוסבו גם לתחומי השירות והניהול והתרומה לכך הייתה שיפור התהליכים הארגוניים, אשר בא לידי ביטוי בחסכון בעלויות התפעול וכפועל יוצא [[רווח (כלכלה)|לרווחיות]] הארגון.
תחום התעשייה והניהול הוא תחום דינמי שממשיך ומתפתח, תוך התאמה לצורכי המשק וחתירה מתמדת לייעול ושיפור התהליכים הארגוניים והגדלת [[פריון עבודה|פריון העבודה]] בייצור.
 
[[מהנדס תעשייה וניהול|מהנדסי תעשייה וניהול]] משולבים בכלל ענפי המשק מאחר שהם הכרחיים לתפקוד ארגונים, וכן לצורך יצירת אינטגרציה פנים ארגונית.
 
בחלק מן מוסדות הלימוד, מהנדסי תעשייה וניהול יכולים לבחור התמחות בין תחומי התפעול לבין תחומי מערכות המידע וניהול המידע בארגון.
בשנת [[1909]] פרסם [[פרדריק וינסלאו טיילור|פרדריק טיילור]] את תורת הניהול המדעי, אשר כללה ניתוחים מדויקים של עבודת האדם, הגדרה מסודרת של [[שיטות עבודה]], כלי עבודה והכשרה של עובדים. טיילור עסק ב[[חקר זמן|חקר הזמן]] באמצעות [[שעון עצר|שעוני עצר]], קבע זמני תקן והצליח להגדיל [[תפוקה]] תוך הקטנת עלויות כוח האדם והעלאת המשכורות של העובדים.
 
בשנת [[1912]] פיתח הנרי לורנס גאנט את [[גאנט|תרשים גאנט]] אשר מתאר פעולות בארגון יחד עם הקשרים ביניהן. תרשים זה פותח מאוחר יותר לצורתו המוכרת לנו כיום על ידי וולאס קלארק.
 
[[קו הרכבה|קווי ההרכבה]] הנעים במפעל ה[[מכונית|מכוניות]] של [[הנרי פורד]] ([[1913]]) היוו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום. פורד הוריד את זמן ההרכבה של מכונית מיותר מ-700 שעות ל-1.5 שעות. בנוסף, הוא היה חלוץ של כלכלת [[רווחה קפיטליסטית|הרווחה הקפיטליסטית]] ("welfare capitalism") ודגל במתן [[תמריץ|תמריצים]] כספיים לעובדים במטרה להגדיל את התפוקה.
 
שיטת [[ניהול איכות כוללני|ניהול האיכות הכוללני]] (TQM) שפותחה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] תפסה תאוצה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] והיוותה חלק מתהליך ההתאוששות של [[יפן]] לאחר המלחמה.
בשנים [[1960]] עד [[1975]], עם פיתוחן של מערכות תמיכה בקבלת החלטות בתחום ה[[אספקה]] כגון ה-[[MRP]], ניתן דגש רב לנושא התזמון ([[מלאי]], [[ייצור]], [[הרכבה (תעשייה)|הרכבה]], [[שינוע]] ועוד) בארגון התעשייתי. ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] ד"ר [[יעקב רובינוביץ]] התקין את תכנת CMMS שפותחה בחברת קונטרול-דאטה (ישראל) בשנת 1976 בדרא"פ.
 
ב[[שנות השבעים]], עם חדירתן של תורות ניהול [[יפן|יפניות]] כגון [[קאיזן]] ו[[קנבן]] ל[[מערב]], הועבר הדגש לנושאי ה[[איכות]], זמן האספקה, והגמישות.
 
ב[[שנות התשעים]], בעקבות תהליך ה[[גלובליזציה]] בתעשייה העולמית הועבר הדגש ל[[ניהול שרשראות אספקה]], מוכוונות ללקוח ו[[עיצוב תהליכים עסקיים]]. [[תורת האילוצים]] שפיתח ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] [[אליהו מ. גולדרט]] ([[1985]]) מהווה גם היא ציון דרך משמעותי בתחום.
 
תחומי עיסוקו של מהנדס התעשייה והניהול כוללים קשת רחבה של נושאים ותחומי-דעת:
 
{{התנהגות ארגונית}}
 
[[קטגוריה:הנדסת תעשייה|*]]
[[קטגוריה:ניהול]]
5,140

עריכות