אלישע אפרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 16:
 
==קורות חיים==
אלישע אפרת נולד ב[[דנציג]]. כמה חודשים לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כנער בן 10, עלה עם אביו ל[[ארץ ישראל]] ב[[ההעפלה|עליה בלתי לגאלית]] באונית המעפילים "[[אסתיר]]", וזאת לאחר נדודים במשך ארבעה חודשים בין [[הים השחור]] ובאיי [[הים התיכון]]. שהה שנתיים ב[[אבן יהודה]], ולאחר עליית אמו ואחותו, מניצולות אוניית המעפילים [[פאטריה|פַּטריה]], לארץ, עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]]. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי [[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|תחכמוני]] ([[1944]]) וכן את הלימודים העל-יסודיים ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]] ([[1948]]). ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] היה מדריך ומרַכז של תנועת נוער [[ציונות|ציונית]] בירושלים, היה חבר ב[[ההגנה|הגנה]] ולאחר [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] שירת [[שירות חובה]] של שנתיים ב[[צה"ל]] כמדריך ל[[עברית]] ול[[ידיעת הארץ]] לחיילים [[עולה חדש|עולים]] ב[[פיקוד המרכז]]. השתתף ב[[מלחמת סיני]] וב[[מלחמת ששת הימים]]. נפצע במלחמה זו בהגנה על ירושלים בחזית [[מעבר מנדלבאום]].
 
לימודיו ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] לקראת תואר ראשון היו [[חינוך]] וגאוגרפיה בשנים [[1955]]-[[1952]], ולקראת תואר שני בגאוגרפיה ו[[סטטיסטיקה]] בשנים [[1957]]-[[1955]]. בשנים [[1963]]-[[1961]] היה תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב את עבודת ה[[דוקטור]] שלו בנושא: "השפעתם של גורמים גאוגרפיים על תכנונו הפיסי של [[פרוזדור ירושלים]]" בהדרכתו של פרופסור [[דוד עמירן]]{{הערה|{{דבר||תואר דוקטור לפילוסופיה|1964/06/15|00601}}}}. בשנת 1964 השתלם במכון ללימודי חברה ב[[האג]] שב[[הולנד]] במסגרת לימודי בתר-דוקטור וזכה מטעמו בדיפלומה בתכנון פיסי מקיף.
 
בשנים 1965–1967 כיהן כמנהל המחלקה לתוכניות ארציות ואזוריות במשרד הפנים, ובמסגרת זאת עבד על תוכנית אב לחוף הים התיכון משנת 1966 שנועד לשמור על חזית חוף פתוחה{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|89 ק"מ חוף יוקצו לרחצה|1966/01/11|01603}}}}, ותוכנית לפיתוח מרחב ירושלים-אשדוד משנת 1967{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|מרחב ירושלים ישולב בתכנית פיתוח עם שפלת החוף - מאשקלון עד ת"א|1967/05/22|01300}}}}{{הערה|{{דבר|גיורא שמיס|חזון ירושלים אשדוד|1967/05/26|00404}}}}. אפרת המשיך לאחר מכן לעבוד באגף התכנון של משרד הפנים במהלך שנות ה-70{{הערה|{{דבר|יוסי ביילין|אז מי רצח את החוף?|1975/09/17|01100}}}}, ובמסגרת תפקידו עסק בהכנת תוכנית אב לכבישי ישראל משנת 1969, שכללה את התוכנית ל[[כביש 6]]{{הערה|{{מעריב||אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף|1969/06/20|00418}}}} וגיבוש תוכנית לשימור אתרים{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|אין בית שאי אפשר בלעדיו|1969/10/10|03201}}}}{{הערה|{{מעריב|שאול הון|הבטון גובר על הרוח|1970/06/18|01604}}}}. בסוף 1970 הוציא ספר על תכנון [[יהודה ושומרון]] שכלל תוכנית להקמת עיר יהודית ב[[בקעת הירדן]]{{הערה|{{מעריב|אלי אייל|אנו לא רוצים ששכם תהיה לעזה|1971/02/12|01600}}}}.
 
בשנת [[1967]] היה מייסד-שותף עם פרופסור [[משה ברוור]] בהקמת החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. הוא נתמנה שם למרצה בכיר בגאוגרפיה בשנת 1968, לפרופסור-חבר בשנת [[1972]]{{הערה|{{דבר||מינויים והעלאות בדרגה באוניברסיטת תל-אביב|1973/04/24|00313}}}} ולפרופסור-מן-המניין בשנת [[1983]]. בשנים [[1973]]-[[1971]] כיהן כראש החוג לגאוגרפיה. משנת [[1968]] ועד לצאתו לגמלאות באוניברסיטת תל אביב בשנת [[1997]] שימש כחוקר וכמרצה בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ביסודות הגאוגרפיה, בגאוגרפיה רגיונאלית, ב[[גאוגרפיה עירונית]], בגאוגרפיה שימושית, אקטואלית ותכנונית ובגאוגרפיה יישובית.