פתיחת התפריט הראשי

שינויים

סידור של פרקי ההיסטוריה על פי נושאים: הנהלה, רכישות, תרומות. מחיקת הביקורת מראש הערך. לא נהוג אצלנו
'''קרן קיימת לישראל''' ('''קק"ל''') היא [[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|מספר תאגיד 520020314}}. נוסדה כארגון [[ציונות|ציוני]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית]] ב־[[1901]] כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית [[קרקע]]ות ב[[ארץ ישראל]] והכשרתן להתיישבות [[יהודים|יהודית]]. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
 
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
 
==שם==
ישנה ביקורת רבה על התנהלות קק"ל לאורך השנים וחוסר השקיפות של החלטותיה.
ב[[הקונגרסמקור הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסודהשם "קרן קיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. הקרן הקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]]. מקור השם" הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא" ({{הערה|{{משנה, מסכת |פאה, פרק |א).|א}}}} בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}} או בלועזית: ה"נאציונאל פונד".
 
==היסטוריה==
=== מבנה והנהלה ===
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. הקרן הקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]].
 
התורם הראשון לקרן הקיימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני. בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].
=== הקמת הקרן הקיימת לישראל ושנותיה הראשונות ===
בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]]
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. הקרן הקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]]. מקור השם הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא" (משנה, מסכת פאה, פרק א). בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}}.
 
התורם הראשון לקרן הקיימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני.
 
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד.
 
בשנת 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין הקרן הקיימת ב[[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דואר היום||טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל|1929/04/28|00114}}}}.
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים [[1904]]–[[1905]]. לרכישה הראשונה ל"נאציונאל פונד", שמה של הקרן הקיימת בלעז, נחשבת קנייתם של כ-4,000 [[דונם]] ב[[חיטין]] מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 [[פרנק צרפתי|פרנק]] לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד [[לוד]] ([[חדיד (בית חרושת)|בית החרושת חדיד]], חוות [[בן שמן]] ולימים "[[כפר הנוער בן שמן]]") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר [[ח'ולדה]], לימים, חוות [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בהם גודלו השתילים ל[[יער חולדה|יער הרצל]], שהוא ה[[יער]] הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת{{הערה|[[בן ציון מיכאלי]], החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19}}.
 
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל לקרן הקיימת]]מקור רוב הקרקע שבידי הקרן הקיימת אלו [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרור]], ושהועברו לקרן הקיימת מממשלת ישראל לאחר קום המדינה בשתי עסקאות גדולות. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת הקרן הקיימת. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של הקרן הקיימת לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי הקרן הקיימת מידי הממשלה היו מחויבותה של הקרן הקיימת (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן­ נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}.
בשנת [[1905]], רכשה הקרן הקיימת מ[[יק"א]] את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה [[חוות כנרת]], ואת אדמות [[אום ג'וני]], בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של [[דגניה א']].
 
עלבשנת פי[[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו [[מינהל מקרקעי ישראל]] מנהל גם אתהקרקעות קרקעותשל הקקקק"ל{{הערה|שם=אמנה|1= [http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}}. סעיף 4 באמנה קובע כי {{ציטוטון|אדמות הקרן הקימת לישראל ינהלו, נוסף לכך, בכפיפות לתזכיר ולתקנות ההתאגדות של הקרן הקימת לישראל}} כלומר ייועדו ליהודים בלבד. נקבעונקבע כי לקרן הקיימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. [[זרח ורהפטיג]] הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד {{ציטוטון|אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי ... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל}}{{הערה|דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920}}. כן ייעדה האמנה לקק"ל תפקיד של פיתוח אדמות ארץ ישראל וייעורן והסברה חינוכית-ציונית.
בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]]
 
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה.
=== משנות העשרים של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה ===
 
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]עיקר פעילותה של הקרן הקיימת בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל הנוכחי, לאחר הוספת הצבע החום לסמל]]
 
===גיוס כספים===
{{להשלים}}
 
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח [[פניקס, וינה]], על פיה נציגויות הקרן הקיימת באירופה פעלו גם כוסנויות ביטוח עבור החברה, תמורת עמלה{{הערה|{{דואר היום||לבנין הארץ|1924/08/08|00201}}}}{{הערה|{{הצפירה|מ. אונגרפלד|מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת|1926/12/31|00501}}}}. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקרן הקיימת פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים{{הערה|{{דואר היום||ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות|1929/07/22|00301}}}}. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקרן הקיימת למעל 12% מפוליסות החברה{{הערה|שם=מאזן32}}. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%{{הערה|{{דבר||מעולם האחריות|1934/11/20|00600}}}}. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים{{הערה|{{דואר היום||חוזה הקהק"ל וחברת פניקס|1928/03/05|00201}}}} ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות{{הערה|שם=מאזן32|{{דואר היום||מעולם האחריות|1933/09/12|00300}}}}. קריסת חברת פניקס בשנת 1936 הביאה את מנהלי הקרן הקיימת במבוכה והועלו נגדה האשמות על קבלת כספים באופן בלתי ראוי מהחברה{{הערה|{{דואר היום||במי תמכה "פניקס"|1936/04/30|00506}}}}. הקרן הקיימת הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס"|1936/05/01|00108}}}}.
 
===רכישת קרקעות===
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים [[1904]]–[[1905]]. לרכישה הראשונה ל"נאציונאל פונד", שמה של הקרן הקיימת בלעז, נחשבת קנייתם של כ-4,000 [[דונם]] ב[[חיטין]] מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 [[פרנק צרפתי|פרנק]] לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד [[לוד]] ([[חדיד (בית חרושת)|בית החרושת חדיד]], חוות [[בן שמן]] ולימים "[[כפר הנוער בן שמן]]") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר [[ח'ולדה]], לימים, חוות [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בהם גודלו השתילים ל[[יער חולדה|יער הרצל]], שהוא ה[[יער]] הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת{{הערה|[[בן ציון מיכאלי]], החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19}}.
 
בשנת [[1905]], רכשה הקרן הקיימת מ[[יק"א]] את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה [[חוות כנרת]], ואת אדמות [[אום ג'וני]], בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של [[דגניה א']].
 
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]עיקר פעילותה של הקרן הקיימת בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
 
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "[[הכשרת היישוב]]" בראשות [[יהושע חנקין]] הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של [[יוסף ויץ]] כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע ה[[ערבי]]ם. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו [[הרי יהודה]], [[הגליל]] המערבי, [[עמק החולה]] ובדרום [[הנגב]]. בשנים 1921-1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל{{הערה|שם=גרנובסקי|ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה}}. לפי מנכ"ל הקרן הקיימת [[אברהם גרנות]] מעל למחצית השטח שרכשה הקרן הקיימת עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מ[[פלאח]]ים שעיבדו אותה בעצמם{{הערה| Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952}}.
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-1936]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ.
 
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|1={{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}.
 
לאחר הקמת המדינה רכשה הקרן הקיימת מידי ממשלת ישראל בשתי עסקאות ענק קרקעות [[נכסי נפקדים]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרור]], כך שרוב הקרקעות שבידי הקרן הקיימת היום נרכשו בשתי עסקאות אלו. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת הקרן הקיימת. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של הקרן הקיימת לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי הקרן הקיימת מידי הממשלה היו מחויבותה של הקרן הקיימת (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן­ נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}.
 
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; "
|רכישה של אדמות כפרים נטושים ממנהל הפיתוח, העסקה הושלמה ב-1953
|}
 
===מהקמת המדינה ועד המאה ה-21===
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל לקרן הקיימת]]מקור רוב הקרקע שבידי הקרן הקיימת אלו [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרור]], ושהועברו לקרן הקיימת מממשלת ישראל לאחר קום המדינה בשתי עסקאות גדולות. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת הקרן הקיימת. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של הקרן הקיימת לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי הקרן הקיימת מידי הממשלה היו מחויבותה של הקרן הקיימת (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן­ נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}.
 
===== האמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת =====
הקמת [[קרן היסוד]] בשנת [[1920]] (ה[[ארגון]] שניהל את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] [[ההסתדרות הציונית]]) ו[[מינהל מקרקעי ישראל]] ב־[[1960]] (הארגון שריכז את הקרקעות הציבוריות של [[מדינת ישראל]]) צמצמו את תחום אחריותה של קק"ל, עם זאת בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
 
על פי האמנה מינהל מקרקעי ישראל מנהל גם את קרקעות הקק"ל{{הערה|שם=אמנה|1= [http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}}. סעיף 4 באמנה קובע כי {{ציטוטון|אדמות הקרן הקימת לישראל ינהלו, נוסף לכך, בכפיפות לתזכיר ולתקנות ההתאגדות של הקרן הקימת לישראל}} כלומר ייועדו ליהודים בלבד. נקבע כי לקרן הקיימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. [[זרח ורהפטיג]] הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד {{ציטוטון|אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל}}{{הערה|דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920}}.
 
=== המאה ה-21 ===
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל הנוכחי, לאחר הוספת הצבע החום לסמל]]בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
 
בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|
{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל (אם כי טרם התקבלה החלטה אופרטיבית בנושא){{הבהרה|סיבה=נכון למתי?}}. החלטה זו התקבלה ככל הנראה על רקע הביקורת הציבורית הגוברת על התנהלותה של קק"ל. לפי סעיף 17 ל"כתב האמנה" בין קק"ל למדינה, מדי חמש שנים יוכל כל אחד מהצדדים להודיע על רצונו לסיימה ולהתנתק מהצד השני{{הערה|שם=אמנה}}, כאשר "נקודת היציאה" הקרובה בעת הפרסום היא ינואר 2015. ההודעה באה בשל התנגדות הקק"ל ממדיניות רשות המקרקעין שאינה תואמת את מטרות הקרן הקיימת {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}
 
==מטרות קק"ל ופעילותה==