המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קאבול והנסיגה: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מ הגהה |
||
שורה 72:
באוגוסט [[1839]] הכוח הבריטי הגיע וכבש את העיר קאבול ובכך הכתיר את השאה סוג'ה דוראני כמלך אפגניסטן, המלך דוסט מוחמד חאן הובס ויצא לגלות בעיר [[בוכרה]]. מאחר שהמערכה ההתקפית הושלמה יצאו כ-8,000 חיילים מאפגניסטן חזרה להודו כאשר הם משאירים חיילות מצב קטנים יחסית בארבע הערים שנכבשו. בשנת [[1840]] ניסה דוסט מוחמד חאן לכבוש את קאבול מחדש, אך נכשל, נשבה בידי הבריטים ונשלח לגלות בהודו. בנו של הדוסט, אכבר חאן, המשיך לפקד על הכוחות האפגנים במערכה כנגד הבריטים.
חייל המצב בקאבול כלל כ-4,500 חיילים וכ-12,000 אזרחים נלווים לצבא, בפיקודו של וויליאם אלפינסטון. המצב בעיר קאבול היה קשה, הסלידה של האפגנים מהכיבוש הבריטי גדלה עד כדי התנקשות בקצינים בריטים. יתרה מכך, מחנה הצבא הוצא מהעיר ועבר לשטח פתוח מצפון העיר, שטח שהיה קשה להגנה. בניסיון להתפייס עם הכוחות האפגנים בפיקודו של אכבר חאן, וויליאם הי מקנאטן שהיה המושל הבריטי בקאבול קבע להפגש עם אכבר חאן יחד עם שלושה קצינים ב-[[23 בדצמבר]] [[1841]] כדי להגיע להבנות והפסקת פעולות האיבה, אך בד בבד הציע סכומי כסף תמורת ראשו של אכבר חאן. אכבר חאן שמע על הפרס הכספי טרם הפגישה ובתאריך הפגישה לקח את ארבעת חברי המשלחת ורצח אותם, את גופתו של מקנאטן הוא גרר סביב העיר והציג ב[[באזאר]] העיר לעיני כל התושבים.
המורל הירוד במחנה הבריטי והנחיתות הצבאית הובילו את אלפינסטו ב-[[1 בינואר]] 1842 להגיע להסכם עם אכבר חאן שיעניק לחיילים והאזרחים הבריטים וההודים מעבר בטוח אל מחוץ לאפגניסטן וחזרה להודו.
| |||