ממשלת ישראל השנייה – הבדלי גרסאות

הממשלה סיימה את דרכה עם התפטרותו של בן-גוריון ב-[[14 בפברואר]] [[1951]], פחות מארבעה חודשים לאחר הקמתה. היומן לכךהבחינה כמההפורמלית סיבות:הסיבה לכך הייתה ויכוח עם המפלגות הדתיות על סמכותה של ההסתדרות להקנות חינוך דתי לילדי העולים, ובגללבמסגרת ויכוח"[[הפשט בנוגעהדתי]]" לחינוךכחלק ילדיםמ[[שיטת מתימן:הזרמים חינוךבחינוך]]; דתישנוסף אחידעל אומשקעים שימורשנותרו מעמדובין שלהמפלגות זרםהדתיות ל[[מפא"י]] בהמשך לוויכוח על [[החינוך העובדיםהאחיד]] ב[[מחנות העולים]]. אחרי שהכנסת דחתה את הצעתו של דוד רמז בנוגע לשימור מעמדו של זרםהפשט העובדיםהדתי והשר [[יהודה לייב מימון] התפטר מתפקידו, הכריז בן-גוריון שהוא רואה בצעד זה כהבעת אי אמון בממשלה, ולכן התפטר. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, היה ברור שהממשלה נפלה כדי שהכנסת תוכל ללכת לבחירות, שכן עלה חשש שהכנסת לא משקפת נכון את עמדות הציבור: בבחירות לרשויות המקומיות ב-1950, מפא"י איבדה מכוחה באופן משמעותי, לעומת מפלגת [[הציונים הכלליים]], שפיגרו מאחורי מפא"י באחוזים בודדים. [[משה שרת]] כתב ביומנו שזאת הייתה הסיבה שבגללה התפטרה הממשלה והכנסת הלכה לבחירות.