אוריינות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 76:
 
===אוריינות אקדמית===
אוריינות אקדמית כוללתמכונה גם כתיבה מחקרית וכוללת בתוכה את כישורי החשיבה, הלשון, התרבות והתקשורת המאפשרים רכישת-דעת, הרחבתה והצגתה על פי אמות-המידה המקובלות במערכת-החינוך מגן-החובה ועד לסיום התיכון וכן במוסדות להשכלה גבוהה ([[נמרוד אלוני|אלוני]], 2007).
 
לאוריינות אקדמית אפיונים בסיסיים של קריאה וכתיבה, כאשר הקריאה האקדמית היא הבסיס  והתנאי לכתיבה האקדמית. הכתיבה מבוססת על מידע שהקורא רוכש ממקורות שונים (ברוש-וייץ 2007). לצד הקריאה והכתיבה, נדרשים לאוריינות אקדמית גם כישורי משנה כגון: האזנה, תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים רטוריים.
אוריינות אקדמית, מכונה גם כתיבה מחקרית (Academic Literacy) (Geisler, 1994), או  (“Scholarly Papers”) (Van-Dijk, 1980).
 
בתוך האוריינות האקדמית מתקיימים, על פי החוקר צ. שראל (1997) שני סוגי שיח: שיח ההיצג (ה-[[:en:Exposition_(narrative)|expository]]) ו שיח הטיעון ([[ארגומנטציה]]), שהם הבסיס לכל הישג אקדמי. הקניית השליטה בשני סוגי שיח אלה היא מטרתה של האוריינות האקדמית (UMICH, 1996).
אוריינות אקדמית כוללת בתוכה את כישורי החשיבה, הלשון, התרבות והתקשורת המאפשרים רכישת-דעת, הרחבתה והצגתה על פי אמות-המידה המקובלות במערכת-החינוך מגן-החובה ועד לסיום התיכון וכן במוסדות להשכלה גבוהה ([[נמרוד אלוני|אלוני]], 2007).
 
לאוריינות אקדמית אפיונים בסיסיים של קריאה וכתיבה, כאשר הקריאה האקדמית היא הבסיס  והתנאי לכתיבה האקדמית. הכתיבה מבוססת על מידע שהקורא רוכש ממקורות שונים (ברוש-וייץ 2007).
 
לצד הקריאה והכתיבה, נדרשים לאוריינות אקדמית גם כישורי משנה כגון: האזנה, תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים רטוריים.
 
בתוך האוריינות האקדמית מתקיימים, על פי החוקר צ. שראל (1997) שני סוגי שיח:
 
שיח ההיצג (ה-[[:en:Exposition_(narrative)|expository]]) ו שיח הטיעון ([[ארגומנטציה]]), שהם הבסיס לכל הישג אקדמי. הקניית השליטה בשני סוגי שיח אלה היא מטרתה של האוריינות האקדמית (UMICH, 1996).
 
כיוון שהתקשורת האקדמית מבוססת על קריאה ועל כתיבה של צורות לשון הייחודיות לעולם האקדמי, האוריינות האקדמית דורשת הן קריאה והן כתיבה, שתי מיומנויות המשלימות זו את זו: הקריאה האקדמית היא תנאי לכתיבה אקדמית,
 
כדי שהסטודנט יוכל לכתוב ברמה מקצועית עליו לקרוא בצורה אינטנסיבית טקסטים רבים, וכן עליו ללמוד להבחין בין ז'אנרים, סוגי שיח ומבניהם הרטוריים. כן זקוק הסטודנט לחשיבה ביקורתית אשר יוכל לגבשה מקריאת טקסטים רבים והבנה לעומקם.