ויקיפדיה

בקע ים המלח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תיקונים
תיקונים ותוספות
שורה 1:
[[קובץ:Plates tect2 heb.svg|ממוזער|250px|מפת [[כדור הארץ]] בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ראו את הלוח הערבי הקטן והלוח האפריקאי הגדול]]
[[קובץ:Greatrift.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[צילום לוויין]] של [[נאס"א]] שבו נראה חלקו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני. בתמונה: [[חצי האי סיני]], [[מפרץ סואץ]], [[מפרץ אילת]] - [[עקבה]], הערבה, ים המלח, עמק [[בקע הירדן]] ו[[הים התיכון]]]]
[[בקע ים המלח]] משתרע מ[[הרי הטאורוס]] בדרום מזרח [[טורקיה]] ועד לקצה הדרומי של מפרץ [[אילת]] לאורך של כ- 1,000 ק"מ. בקע זהים המלח הוא החלקחלק הצפוניממערכת שלטקטונית [[השברגדולה הסורי-אפריקני]]שנוצרה המשתרעכתוצאה מטורקיהמביקוע עדלוח מרכזערב החלקעל המזרחיידי שלטרנספורם אפריקה.ים בתחילההמלח היהוהפרדתו במקומומתת-הלוח של ישראל וסיני. הבקע עמקשהחל להתפתח לפני כ-16 - 20 רחבמיליון ושטוחשנים, שנוצרנוצר לאחרכתוצאה התרוממותמהחלקה הרישמאלית ארץשל לוח ערב ביחס לתת-הלוח של ישראל וסיני, החלקה שהצטברה עד היום לכ-105 ק"מ. העמקקצב היההתנועה גבוההממוצע ממפלסבשלושת [[היםמיליון התיכון]]השנים והיההאחרונות מלאמוערך [[מיםבכחצי מתוקים]].{{הערה|Picardס"מ Lבשנה. Structureחלקו andמתרחש evolutionבתנועה ofרציפה Palestineואטית :("זחילה withסייסמית") comparativeוחלקו notesב"קפיצות" onבמהלך neighbouringרעידות countries,אדמה. Hebrewקצב Universityהשקיעה של הבקע היה מהיר מקצב המילוי שלו בסחף נחלים, Jerusalemוכך 1943}}בהדרגה נוצר שקע טופוגרפי עמוק שים המלח הוא חלק ממנו.
היווצרות בקע ים המלח קשורה לפעילות טקטונית שהתבטאה בתנועה של ה[[טקטוניקת הלוחות|לוחות הטקטוניים]] של אפריקה וערב. הבקע נמצא באזור הגבול בין הלוחות והוא אזור-[[שבר גאולוגי]]. החל מתקופת ה[[מיוקן]] העליון (לפני כ-17 מיליון שנה) מתרחשת תנועת הלוחות. [[הלוח הערבי]] הנמצא בצדו המזרחי של הבקע נע צפונה 105 ק"מ ביחס ל[[הלוח האפריקני|לוח האפריקני]] (או כפי שהוא נקרא באזור ישראל ולבנון – [[הלוח הלבנטיני]]). בין הלוחות שקעה קרקעית העמק והתמלאה סלעי משקע במשך הזמן. הבקע מאופיין בקיום 'בורות' (בקעים קטנים יחסית דמויי מעוין) שנמצאים במקומות מסוימים לאורכו. העמוק ביניהם הוא ים המלח.{{הערה|[[מיכאל בייט|בייט מ']], 'הגיאומורפולוגיה, הגאולוגיה והלימנולוגיה של ים המלח', בנאור מ', 'ים המלח ומדבר יהודה 1900–1967', ירושלים 1990, עמ' 16–22. רעיונות אלו פותחו על ידי [[רפאל פרוינד|פרוינד]] ו[[צבי גרפונקל|גרפונקל]] בשנות ה-60 וה-80 של המאה הקודמת.}}
 
בקע ים המלח אינו רציף אלא מקוטע ובנוי ממספר שברים נפרדים. דוגמה לכך היא אגן ים המלח, שבו שבר הערבה נמשך מדרום ים המלח ועד צפונו לאורך גבולו המזרחי של האגן, בעוד ששבר יריחו נמשך מהר סדום אל תוך עמק הירדן, לאורך גבולו המערבי של ים המלח. תנועת לוח ערב צפונה ביחס לתת הלוח של ישראל וסיני, לאורך אותם שברים, מביאה לכך שבין השברים ייווצרו פערים דמויי מעוין, שהגדול מביניהם הוא אגן ים המלח. נוסף על התנועה האופקית, פתיחת האגנים מלווה גם בתנועות אנכיות של העתקים נורמליים המגבילים את האגן ממערב וממזרח - אלה הם "מצוקי ההעתקים".
שורה של [[העתק|העתקים]] תוחמים את שולי הבקע ויוצרים את מצוק ההעתקים היורד אל הבקע בסדרת שברי מדרגות. סך ההעתקה האנכית הכוללת של אגן ים המלח היא בסדר גודל של קילומטרים. על פי הערכת חוקרים עומק אגן ים המלח מגיע ל-6-8 ק"מ בצפון הים ו-12 ק"מ בדרומו.{{הערה|ליסקר, פורט ופרומקין, גאולוגיה ומורפולוגיה של מערות בצפון מצוק ההעתקים של ים המלח[http://geography.huji.ac.il/.upload/FrumkinHeb/LiskerLoResheb.pdf]}}
 
עומק קרקעית ים המלח היא כ-700 מטר מתחת לפני הים, אולם עובי המילוי הסדימנטרי באגן, מגיע באגן הצפוני לעובי של כ-6-8 ק"מ ובאגן הדרומי הוא מגיע לכ-12 ק"מ .{{הערה|ליסקר, פורט ופרומקין, גאולוגיה ומורפולוגיה של מערות בצפון מצוק ההעתקים של ים המלח[http://geography.huji.ac.il/.upload/FrumkinHeb/LiskerLoResheb.pdf]}}
קטעים מסוימים בקרקעית הבקע, בים המלח ובים כנרת, עדיין בתהליך תנועה. כתוצאה מכך יש בבקע פעילות טקטונית מתמשכת ותופעות של [[רעידות אדמה]] המרוכזות באגן הצפוני של ים המלח. במחקרים [[גיאופיזיקה|גיאופיזיים]] נקבע שבבקע ים המלח נוצר מילוי בעובי שבין 8 עד 10 ק"מ. הסלעים בשכבות נוצרו כתוצאה של השקעה של [[משקעים]] ימיים ואגמיים. לימוד העובי של שכבות סלעי המילוי הצעירים, סדר השכבות שלהם וה[[גיאופיזיקה]] של הבקע מבהירים את מקומה של הימה בסדר האירועים הגאולוגיים שהתרחשו בתקופות גאולוגיות בעבר. שכבות הסלע גם מהוות הבסיס להבנת ה[[לימנולוגיה]] (תורת האגמים) של האגם המשתנה. לאחר היווצרות הבקע בתקופת המיוקן העליון הייתה נוכחות של מי ים בבקע (כתוצאה מחיבורו לים התיכון דרך עמק יזרעאל, והיווצרות [[לגונה]] הנקראת על ידי החוקרים בשם לגונת [[הר סדום|סדום]] ) שנמשכה עד תקופת ה[[פליוקן]] (1.8-5 מיליון שנים). בתקופה זו הושקעו המלחים המרכיבים את הר סדום. ב[[פליסטוקן]] המוקדם לפני כ-3 - 3.4 מיליון שנים נותק הבקע מהים ובימה שנוצרה החלו לשקוע משקעים אגמיים (נקראים תצורות [[עמורה]]). במשך הזמן השתנו המשקעים בגלל גורמים אקלימיים ועונתיים והחלו להופיע משקעי תצורת הלשון האגמיים שהם [[חוואר הלשון]].
{{הערה|Zak I. ‘The Geology of Mount Sedom’, PhD Thesis, The Hebrew University Jerusalem 1967}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בקע_ים_המלח"