קרי גרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
== קורות חיים ==
===ראשית דרכו===
נולד בשם '''ארצ'יבאלד אלכסנדר ליץ'''' ('''Archibald Alexander Leach''') בשכונת העוני הורפילד, שב[[בריסטול]], דרום-מערב [[אנגליה]]. אביו, אלייס ג'יימס ליץ', עבד כמגהץ חליפות גברים בבית חרושת. לפי כמה מהביוגרפיות שלו הוא היה ממוצא [[יהודים|יהודי]] (חלק טוענות שמצד אביו, אבל חלק שמצד אמו).{{הערה|שם=קליין|{{הארץ|אורי קליין|האיש שידע להיות קרי גרנט|1.938491|13 בינואר 2004}}}} לליץ', שהיה בן יחיד, הייתה ילדות מבולבלת ולא שמחה: אמו, אלסי, אושפזה ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] כשהיה בן 9. אביו אמר לו כי אמו "הלכה לחופשה ארוכה". ליץ' נותר כתוצאה מכך חסר ביטחון ביחסיו העתידיים עם נשים וחשאי לגבי חייו הפנימיים. חוסר הביטחון הזה גרם לו לרצות להשתנות והוא מצא את מבוקשו בעולם המשחק, שם יכול היה להשתנות כל הזמן.
לאחר שהורחק מבית הספר בו למד בבריסטול (1918), הצטרף ללהקת התיאטרון של בוב פנדר. בעקבות כך, נסע גרנט עם הלהקה למסע הופעות בן שנתיים ב[[ארצות הברית]] (1920). כשהלהקה שבה לבריטניה, גרנט החליט להישאר בארצות הברית והמשיך בקריירת הבמה שלו. עדיין תחת השם ארצ'י ליץ' הופיע גרנט, בתיאטרון גדול ב[[סנט לואיס]], [[מיזורי]] בשלל הצגות, כמו "[[שלושת המוסקטרים]]" ואחרים. עם הזמן הוא פיתח מבטא ייחודי ותדמית המשלבת גם מעמד גבוה וגם את מעמד הפועלים.
===כוכב הוליוודי===
לאחר כמה הצלחות בקומדיות קלילות ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]], הוא הגיע ל[[הוליווד]] בשנת [[1931]] והוחתם על חוזה של אולפני [[פרמאונט]]. הוא הציג את עצמו בתור קרי לוקווד, אבל האולפנים דחו את השם (שהיה דומה מדי לשמו של שחקן אחר) והוא עבר על רשימת שמות משפחה שהאולפנים העדיפו - ליץ' אימץ לעצמו את השם 'קרי גרנט', שראשי התיבות שלו - CG, היו כמו אלו של שני שחקנים מצליחים - [[קלארק גייבל]] ו[[גרי קופר]].
גרנט הפך לכוכב בעקבות השתתפותו בסרטיה של [[מיי וסט]] "[[היא עשתה לו עוול]]" ו-"I'm No Angel" (שניהם מ-[[1933]]). "היא עשתה לו עוול" אף היה מועמד לפרס ה[[אוסקר]] לסרט הטוב ביותר, דבר אשר הציל את [[אולפני פרמאונט]] מפשיטת רגל. עם זאת, עוד לפני כן השתתף בתפקיד הגברי הראשי בסרט "[[בלונד ונוס]]" יחד עם [[מרלנה דיטריך]]. אחרי הצלחה זו, שיחק בסדרה של סרטים לא חשובים עד שחתם עם [[סרטי קולומביה]] ב-[[1936]] ושיחק בקומדיה "טופר" של [[האל רוץ']].
הופעותיו הראשונות בהוליווד היו בכמה קומדיות קלאסיות, וביניהן "האמת האיומה" של [[לאו מקארי]], שהיה הסרט שביסס את אישיותו הקולנועית הייחודית של גרנט, "[[צער גידול חיות]]", בו כיכב לראשונה לצד [[קתרין הפבורן]], העתידה להופיע לצידו עוד כמה וכמה פעמים, ב"לגדל את בייבי", "נערתו ששת", "[[רעל ותחרה (סרט)|רעל ותחרה]]" של [[פרנק קפרה]]. ב"סיפור פילדלפיה", עם [[ג'יימס סטיוארט]] וקתרין הפבורן, הציג גרנט את תפקידו הקולנועי הידוע ביותר: הבחור המקסים, אם כי לעיתים לא אמין, הנשוי לא מעט זמן לאישה אינטליגנטית ובעלת כוח רצון, שקודם מתגרשת ממנו, ורק אחר כך מבינה שלמרות פגמיו הרבים - אי אפשר לעמוד בפניו.
שורה 36:
גרנט היה לשחקן של שוברי קופות במשך שלושה עשורים, ולאחד השחקנים המצליחים ביותר בהוליווד. הוא היה שחקן מגוון שדרש קומדיות פיזיות, כמו ב"גונגה דין" על פי שירתו של [[רודיארד קיפלינג]], על פי הכישורים שפיתח על הבמה. גרנט היה שחקן מועדף על [[אלפרד היצ'קוק]], הידוע לשמצה כבמאי שמתעב שחקנים, כשאמר על גרנט שהוא "השחקן היחיד שאהבתי בכל חיי". גרנט הופיע בארבע קלאסיקות מתח של היצ'קוק: "[[נודעת]]", "[[חשד (סרט)|חשד]]", "[[לתפוס גנב]]" ו"[[מזימות בינלאומיות]]".
באמצע [[שנות החמישים]] ייסד חברת סרטים משלו, "Grantley Productions", והפיק כמה סרטים שנתמכו על ידי אולפני "[[סרטי יוניברסל|יוניברסל]]", ובהם "מגע של מינק" שביים [[דלברט מאן]], "חופשה בלונדון" ו"אבא אווז". בזמן שגרנט קיבל שתי מועמדויות ל[[פרס אוסקר]] ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], הוא התכחש לפרס. הוא היה לשחקן הראשון שפנה לדרך עצמאית, וקרא תיגר על האולפנים הגדולים, ששלטו ביד רמה על השחקנים שלהם. בדרכו העצמאית יכול גרנט לשלוט בכל ההיבטים בקריירה שלו, כשהמחיר לכך היה שלא זכה בפרס אוסקר. את הפסלון המוזהב אחז רק ב-[[1970]], כשקיבל [[פרס אוסקר לשם כבוד|פרס על מפעל חיים]].
==חייו האישיים==
| |||