קהילת יהודי סגד – הבדלי גרסאות

יהודים ראשונים הגיעו לעיר עם הכיבוש העות'מאני וגורשו ממנה [[המלחמה הטורקית הגדולה|בסיומו]]. עד פרסום [[כתב הסובלנות]] ב-1781 הייתה לפרנסיה הזכות למנוע מיהודים לגור בה, בשל היותה עיר מלכותית חופשית. המשפחה היהודית הראשונה התיישבה בה באותה שנה.{{הערה|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0019_0_19452.html הערך סגד בספרייה היהודית הווירטואלית]}} ב-[[1840]] הגיעה אוכלוסיית היהודים בעיר ל-681 נפש. הרב הראשון של הקהילה נקרא הרב יחיאל (כיהן בשנים 1790-1789). מלבד זאת אין פרטים נוספים אודותיו כנראה. לאחריו שימשו בתפקיד הרב הירש בק (1843-1790) הרב דניאל פיליץ, שהתמנה ב-1843 והודח ב-1847 בגלל תמיכתו בתיקונים בהלכה, ו[[לאופולד לעף]] (1875-1850), ממנהיגי התנועה הנאולוגית בהונגריה. כקהילת מהגרים צעירה ואמידה, חסרת יסודות שמרניים, הייתה סגד כר נח ל[[נאולוגים]]. במהלך [[הקרע ביהדות הונגריה]] עברה מרבית הקהילה כולה להשתייך לארגון הנאולוגי הארצי – גם היסודות האורתודוקסים המועטים העריכו את הנהגת הרב לעף. היא פרחה במיוחד תחתיו ותחת ובנו, הרב [[עמנואל לעף]].

בנוסף הייתה בעיר קבוצה קטנה של יהודים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]]. היא מנתה כשלושים משפחות, ובשנים שלפני השואה שימש בה כ[[שוחט ובודק|שו"ב]] וכ[[מו"צ]] הרב שמחה לנדאו, כשבהמשך מצטרף אליו גם הרב אברהם יונגרייז. הציבור האורתודוקסי היה קטן לא ולא יכל להתמסד לקהילה, ובעקבות כך לא יכל להתפלג והשתייך לקהילה הראשית. ובנוסף ילדי הקהילה למדו במוסדות הקהילה הניאולוגית. בשונה ממרבית הקהילות בהונגריה, בסגד התקיימו קשרים טובים בין הקהילה האורתודוקסית לנאולוגית.