יוחנן פריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 5:
נולד וגדל ב[[ירושלים]] ליצחק ואסתר לבית נתנזון. אביו הוא נכדו של הרב [[נפתלי שוורץ]]. למד בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]] ושירת ב[[נח"ל]]. לאחר מכן למד בישיבת [[מרכז הרב]] אצל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. השלים לימודי הוראה ב"מכון שבדרון" להוראה ולחינוך בירושלים, והוסמך לרבנות ב[[מכון הרי פישל]] ועל ידי [[מועצת הרבנות הראשית]].
פריד לימד [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]] בקריית נוער שבירושלים, ב[[מדרשיית נעם]] וב[[מדרשיית עמליה]]. בשנת תש"ל נקרא על ידי הרב [[צבי יהודה קוק]] לעמוד בראש [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]] יחד עם הרב [[אריה שטרן]], ועסק בעריכת כמה מן המסכתות שיצאו במסגרת המכון. מאוחר יותר - הקים לבקשת הרב צבי יהודה מרכז לימודי-תרבותי להנחלת מורשת הרב קוק בבניין ההיסטורי שבו גר הרב הראי"ה קוק, והוא
פרסם מאמרים בנושאים הלכתיים-תורניים, במחשבת ה[[חסידות]] ובמשנת הרב קוק. בשנת [[תש"ן]] הוציא הרב יוחנן פריד את הכרך הרביעי של [[אורות הקודש]], שנערך עוד בימי [[הרב הנזיר]], ונשאר בכתב יד, וכלל את המאמרים של מוסר הקודש. בשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]) הוציא לאור את הספר "מזמורי [[תהילים]] ואורות הקודש", העוסק בקישורים בין כתביו של הרב קוק למזמורי התהילים. בשנת [[תש"ס]] הוציא לאור לקט מתוך כתבי החסידות בשם "נפשי יצאה בדברו". מספר שנים שימש כר"מ ב[[ישיבת שבות ישראל]].
שורה 16:
הרב פריד מעורב בפרויקטים חינוכיים הפונים גם לציבור החילוני בישראל. בין היתר הוא משמש כרב [[מצעד החיים]] מאז ייסודו של המפעל{{מקור}}.
==משפחתו==
אשתו היא הרבנית נורית פריד, בתו של הרב [[ברוך רקובר]], [[אב"ד]] [[חיפה]], והיא נינתם של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ראש ומנהיג העדה החרדית בירושלים, ושל [[שמחה מנדלבוים]]. מיקירי ובוני ירושלים. פריד היא מחנכת ומורה ללימודי היהדות וכן יוצרת התפקיד ומקימת המכון להכשרת טוענות רבניות. לבני הזוג שישה בנים ובנות. בנם אחיה הוא סגן הנשיא בחברת ויזה-[[כאל]]. בתם הדר נשואה ל[[אל"ם]] גולן ואך.
| |||