משחוק – הבדלי גרסאות

הכנסת מישחוק לתחום החינוך נראית כיום הגיונית בעקבות השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיה כאמצעי נוסף לרכישת ידע. למידת תוכן באמצעות קורסים מקוונים קיימת ומוכרת והמעבר מטקסט כתוב ללמידה ממשחק ממוחשב הנו מעבר מתבקש שצפוי להיעשות בטבעיות ובקלות. על פי דו"ח של [https://www.nmc.org/nmc-horizon/ פרויקט הוריזן] שפורסם ב 2013 מוסדות להשכלה גבוה בספרד כבר משתמשים במישחוק בכדי לשפר את יכולות החשיבה הביקורתית של הסטודנטים. במדריד, סטודנטים למנהל עסקים לומדים את המורכבות של מדיניות כלכלית בעולם הגלובלי באמצעות משחק סימולציה בשם “[https://www.nytimes.com/2012/05/07/world/europe/07iht-educlede07.html?_r=5&amp& 10“10 Downing Street”] הם לוקחים על עצמם תפקידים של דמויות מפתח בממשל הבריטי העוסקים בתחום וחוקרים את הנושא דרך העיניים שלהם. הם עובדים בקבוצות קטנות ומתדיינים ביניהם מה היא המדיניות הטובה ביותר הניתנת ליישום אחרי הבחירות. שימוש במישחוק ככלי למינוף הלמידה ושיפור הבנת התכנים יכול להיות נגיש לכיתות שמשלבות למידה מקוונת כחלק ממערך השיעור אך מתאים גם בכיתות שאינן משתמשות בטכנולוגיה. על-אף התפיסה הרווחת, הפיכת הלמידה למשחק אינה בהכרח דיגיטלית וניתנת ליישום בקלות גם ללא מחשבים. יישום המשחוק חייב להיעשות בהתאמה נכונה בין עקרונות המשחק לתוכן הנלמד בכדי להשיג את המטרה ולהעלות את מוטיבצית הלמידה.

{{הערות שוליים}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://asbbs.org/files/ASBBS2014/PDF/A/ArnoldB(P32-39).pdf|הכותב=.(2014),.Arnold, B.J|כותרת=Gamification In Education|אתר=|תאריך=}}</ref>{{משחקים}}