הבחירות לכנסת השתים עשרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטרנספר
שורה 392:
{{הפניה לערך מורחב|הכנסת השתים עשרה}}
 
תוצאות הבחירות הראו שמגמת הקיפאון נשמרה. רוב המפלגות שמרו על כוחן והשוויון בין הגושים נשמר. המנצחות הגדולות בבחירות היו דווקא המפלגות החרדיות: אגודת ישראל עלתה משני מנדטים לחמישה, ש"ס מארבעה לשישה ודגל התורה זכתה גם היא בשני מושבים. הגוש החרדי בכללותו גדל משישה מנדטים לשלושה עשר. החרדים שמרו על עמימות בין המפלגות הגדולות, וניסו לקבל הבטחות מהן בתמורה לתמיכה בפרס או בשמיר לראשות הממשלה. במיוחד התחזקה [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], שהייתה לראשונה לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית. מנהיגה הצעיר והכריזמטי [[אריה דרעי]] זכה לתפקיד שר הפנים לאחר הבחירות, והפך לגורם משמעותי ומשפיע בפוליטיקה הישראלית. לבסוף, המליצו הסיעות החרדיות על שמיר בפני הנשיא הרצוג. לשמיר הייתה אפשרות להקים ממשלת ימין-דתיים עם רוב של 65 מנדטים, אך שמיר נתקל בקשיים בהרכבת הממשלה. ה[[חרדים]] העלו דרישות קיצוניות, ורבים בציבור, כולל הנשיא הרצוג, המליצו על הקמת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שתנסה לשנות את שיטת הבחירות. לבסוף התגבשה ממשלת אחדות בהנהגת שמיר, שבה היה שמיר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למשך כל תקופת כהונתה, בעוד [[שמעון פרס]] היה לשר האוצר וממלאו[[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]], ואילו [[יצחק רבין]] כיהן כ[[שר הביטחון]].
 
ממשלה זו החזיקה מעמד כשנה וחצי, ונפלה בעקבות אירועי [[התרגיל המסריח]] - ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה, אשר כשל.