יורש עצר – הבדלי גרסאות

הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון))
מאין תקציר עריכה
 
בארצות אחרות ([[ספרד]], [[דנמרק]]) נבחר '''הבן''' הבכור של המלך או המלכה המכהנים.
בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של [[אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד|אלפונסו השנים עשר]], [[מרסדס, נסיכת אסטוריאס]] בת ה-5, כמלכה] בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, ש[[הכתרה|הוכתר]] מיד עם לידתו כמלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]].
 
בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, אף על פי שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].