כלכלה התנהגותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של יוסי לוי מרקוביץ (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
|||
שורה 3:
==התפתחות התאוריה==
התאוריה הכלכלית הקלאסית, במיוחד בעקבות [[אדם סמית']], גרסה כי בני־אדם פועלים בשוק כדי לקדם את מטרותיהם. ידיעותיו של כל אדם חלקיות ומוגבלות, כשהמידע המנחה העיקרי העומד לרשותו הוא [[מחיר]]ם של המוצרים או השירותים בהם הוא מעוניין.
פיתוחן של תאוריות [[תועלת שולית|התועלת השולית]] של [[ויליאם סטנלי ג'בונס|ג'בונס]], [[לאון ואלרה|ואלרה]] ו[[קרל מנגר|מנגר]], בשנות ה-70 של [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] הוביל להדגשה של דירוג העדפות הצרכן באופן סובייקטיבי, אך ממשיכו של ג'בונס, [[אלפרד מרשל]], הוסיף לאלו את ההבחנה החשובה, שעיצבה את פניה של התפישה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו־קלאסית]], בהבחנה בין הטווח הקצר, בו מושלים שיקולים סובייקטיביים, מוגבלים ומוטים של צרכנים; ובין הטווח הארוך, בו השוק אכן פועל, באופן כולל, באופן קרוב יותר לאופטימלי.
הזרם המרכזי בהגות הכלכלית בעולם האנגלו-סקסי פסע בעקבותיהם של ג'בונס ומרשל, בהעמיקו את ההבחנה בין התנהגות הפרט לבין התנהגות השוק בכללו, ובהדגשה הולכת וגוברת של רמת ה"מקרו" של השוק בכללו, על חשבון העיסוק ברמת ה"מיקרו" של הפרט. דגש זה בלט במיוחד בעיוניהם של ממשיכי דרכו המוניטריים של מרשל, כמו [[קנוט ויקסל]], [[אירווינג פישר]] ו[[ראלף ג'ורג' האוטרי]].
מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] בלטה הנטייה למתמטיזציה בתחום החקר הכלכלי והתפתחה ההנחה כי כדי לאפשר שימוש במודלים מתמטיים ניתן לזנוח את ההעדפות הסובייקטיביות ואת ידיעותיו המוגבלות של הפרט, ולהניח קיומו של "אדם כלכלי" (הומו אקונומיקוס) הנהנה מידיעה מושלמת על פעולת השוק בכל נקודת זמן, ושהחלטותיו מבוססות על שיקול רציונלי טהור המכוון להעצמת (מיקסום) הרווח. החשיבה ה[[אקונומטריקה|אקונומטרית]], שראשיתה בהגותו של לאון ואלרה, הובילה כלכלנים כ[[וסילי ליאונטייף]], [[פרנסיס אדג'וורת']], [[וילפרדו פארטו]] לפתח דגמים מתמטיים מורכבים של פעולת השוק. בעקבות פועלם פותחה [[תורת המשחקים]] מיסודם של [[ג'ון פון נוימן]] ו[[אוסקר מורגנשטרן]]. במקביל, הופיעה גם ביקורת על דגמים אלו, מכלכלנים (ו[[מתמטיקאי]]ם) כמו [[פיירו סראפה]], [[אדוארד צ'מברליין]], [[היינריך פון שטאקלברג]] ו[[ג'ואן רובינסון]], שהצביעו על בעיות קשות ועל קיומה של "תחרות לא מושלמת."
ביקורת חריפה מכיוון אחר כלפי "האדם הכלכלי" באה מכיוון [[האסכולה המוסדית]]. אסכולה זו, ששורשיה הרוחניים באסכולה ההיסטוריציסטית של [[גוסטב שמולר]] ובתפישות [[גאורג הגל|הגליאניות]], התבטאה אצל [[ג'ון בייטס קלארק]] וממשיכו, [[תורסטן ובלן]], בדחיית הרעיון כי קיימים כללים כלכליים כלשהם. "האדם הכלכלי" לא היה בעיניה הפשטה פגומה אלא פרי הדמיון. לגרסת אסכולה זו, פעולתו של קולקטיב אנושי ניתנת לשליטה והכוונה (הנדסה חברתית), ועל החוקר לעסוק באיסוף מידע ונתונים, שיוכלו לשמש אותו באיתור ובהתוויית דמותה של ההתפתחות ההיסטורית של הכלכלה.
שילוב מסוים של התפישה הנאו-קלאסית, הביקורת עליה והתפישות המוסדיות ניתן למצוא בהגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]]. לגישתו של קיינס, פעולתו של הפרט בזירה הכלכלית שונה מאוד מזו של "האדם הכלכלי" ומונחית על ידי חשיבה לא רציונלית, אינטואיציה, ידע מוגבל ו"אינסטינקטים חייתיים". קיינס, הנחשב אבי הגישה ה"מקרו-כלכלית", גרס כי פעולתו הבלתי-רציונלית והמוטית של הפרט ניכרת גם ברמת השוק בכללו, ומאפשרת לממשלות לפעול כדי לחולל מניפולציות ארוכות-טווח באופן הפעולה הכלכלי.
תרומה חשובה ומאריכת ימים להתפתחות הכלכלה ההתנהגותית העלה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] וב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] ה[[סוציולוג]] ואיש [[מדע המדינה]] [[הרברט סימון]], זוכה [[פרס נובל]] לכלכלה, שהתמקד בתחום קבלת ההחלטות בתנאי אי וודאות. סימון, שביקש למזג את התאוריה הכלכלית עם [[מתמטיקה]] ו[[סטטיסטיקה]], הצביע על־כך שלא ניתן להראות כי היזם בשוק פועל באופן רציונלי המכוון למקסום רווחים. היזם בשוק ניצב בפני מצבים של אי וודאות ביחס לעתיד ומול קשיים ועלויות הכרוכים בקבלת מידע בהווה. מסיבה זו, יכולתו לקבל החלטה רציונלית לחלוטין מוגבלת. במצב כזה של "רציונליות מוגבלת" [[Bounded Rationality]] יעדיף אדם לבחור פתרון שאינו אופטימלי, אך מספק מבחינתו.
במקביל לתאוריה זו התפתחה תאוריית התועלת הצפויה (Expected Utility Theory) של [[פון נוימן ומורגנשטרן]] משנת 1944. תאוריה זו התבססה על כך שאנשים מקבלים החלטות אופטימליות, כלומר בעלות תועלת גבוהה, באמצעות משקולות החלטה במקום הסתברויות, כפי שהיה נהוג לחשוב בתפיסת ה"אדם הכלכלי". בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, על בסיס עבודתם של הרברט סימון ופון נוימן ומורגנשטרן, החלו חוקרים להתמקד בבניית מודלים תיאוריים שונים של החלטה אינדיווידואלית תחת סיכון, המשלבים את ההסתברות של הסתברויות של תוצאות בודדות עם משקלות החלטה. [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הציגו בשנת 1979 מאמר משמעותי ופורץ דרך בתחום המעניק לאותן משקלות החלטה היבטים פסיכולוגיים במה שנודע כ[[תיאורית הערך]], [[Prospect theory]] ומאמר המשך שחיזק את התאוריה בשנת 1992 ובו שילבו כהנמן וטברסקי דרגות שונות של קבלת החלטה בתנאי אי וודאות וקבעו, בין היתר, כי הסתברות התוצאה בקבלת ההחלטות תלויה לא רק בהעדפות הראשונות אלא גם בהעדפות בהשוואה לתוצאות הפוטנציאליות האחרות.
שורה 29:
עם פרוץ [[משבר הסאבפריים]] בארצות הברית וביתר שאת עם פרוץ [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי של 2008]] בעקבותיו, עלו שאלות בדבר התנהגות הצרכנים והמלווים והתעוררו תאוריות הניזונות מגישת הכלכלה ההתנהגותית. אחת השאלות החשובות העולות לדיון היא השאלה מדוע האמינו האמריקאים כי, למרות ניסיון העבר, מחירי ה[[נדל"ן]] ימשיכו לעלות.
== כלכלה התנהגותית יישומית (תאוריית הדחיפה, [[:en:
תאוריית ה"דחיפה" (Nudge) פורסמה לראשונה בשנת 2008 בספרם של Thaler & Sunstain. בבסיסו מסגרת חדשה הכוללת את בסיס הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והכלכלה ההתנהגותית ובה מוצגת היכולת לעצב התנהגות אנושית [[Choice Architecture]] למען שיפור פני החברה. כלומר, אם ידוע כי קבלת החלטות בתנאי אי וודאות מוטית על בסיס משקלות סובייקטיביות ואנו יכולים לנתח מדוע היבט זה מתרחש, הרי ניתן לשער כי ניתן גם להשפיע על התנהגות זו בפועל. התאוריה אוגדה תחת כמה עקרונות בסיס תחת השם MINDSPACE - ראשי תיבות של מרכיבי התאוריה:
* Messenger – שימוש במסרים קלים וברורים, שימוש בדמויות סמכותיות וכדומה מעבירים מסרים בקלות יותר.
שורה 71:
* טיראן רוטמן, [http://www.themarker.com/opinion/1.3060700 כוחה של ברירת המחדל] - כלכלה התנהגותית יישומית, באתר [[TheMarker]]‏, 6 בספטמבר 2016
* {{הקלטה}} דורון קליגר, כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות | [https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-3/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90 חלק א' ]| [https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-3/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91 חלק ב'] | באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] של [[גלי צה"ל]], אוגוסט 2016
*[http://b-economics.com/what-is-behavioral-economics/ מרכז הידע - כלכלה התנהגותית] [http://באתר%20ביאקונומיקס www.b-economics.com]
==הערות שוליים==
| |||