מודל צבא העם – הבדלי גרסאות

'''מודל צבא העם''' הוא סוג מסוים של גיוס כוח אדם לצבא. בשיטה זו, נהוג להחיל [[גיוס חובה]] על כל האוכלוסייה עם יוצאים מעטים מהכלל. השיטה הייתה נפוצה בעת העתיקה, בה הצבא הורכב בדרך כלל ממגויסי אד-הוק למשימה מסוימת או למלחמה ספציפית. עם הזמן, הלך הצבא והתמקצע ובמקומות רבים זנחו את הגיוס ההמוני ופנו לצבא המבוסס על חיילים אשר רואים בשירותם הצבאי קריירה לחיים ולא משימה זמנית.

ראשיתו של מודל זה ככל הנראה עוד בטרם הקמת המדינה, בעיקרון "צבא האומה" שקבע [[יהושע גלוברמן]] מפקד ה[[חי"ש]] ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], ושנועד להגשים שני יעדים: גיוס מירב המשאבים הלאומיים בעתות מלחמה ויצירת [[אינטגרציה חברתית]]-תרבותית.{{הערה|שם=Nevo|1=ברוך נבו ויעל שור, '''כל העם צבא? שירות המילואים בישראל''' (בהוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2002), עמ' 10}} ב-[[1948]], לאחר הקמת [[צה"ל]], התווה [[דוד בן-גוריון]], בהתאם לתפיסת ה[[ממלכתיות]] שלו, עקרונות אלה: על העם מגן צבא העם; ה[[גיוס לצה"ל|גיוס]] חייב לחול על הכל; לצבא נועדו תפקידים חברתיים וחינוכיים והוא שותף מרכזי בתהליך של בניין האומה.{{הערה|שם=Nevo}}

בישראל ייעדה הממשלה לצבא משימות נוספות, בנוסף למשימתו הצבאית. כך נדרש הצבא לשמש כלי ליישום מדיניות [[כור ההיתוך]], באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה הישראלית ביחידותיו.{{הערה|{{דבר|האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון|כל העם כולו במבחן|1950/10/15|00102}}{{ש}}{{דבר|האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון|שלב ב - נשים|1951/11/25|00121}}}} ומשימות נוספות כגון חינוך על ידי [[מורה חיילת|מורות חיילות]] אינן משרתות ב[[בסיס צבאי]], אלא עוסקות בחינוך בני נוער וב[[קליטת עלייה]]. פרויקט [[מקא"ם]] הוא דוגמה נוספת לשימוש לא צבאי בצה"ל. במסגרת הפרויקט משולבים בצה"ל של נערים מרקע סוציואקונומי קשה, לעיתים תוך השלמת השכלה והכשרה מקצועית.

לאורך השנים נשחק מודל צבא העם, בשני היבטים. ראשית, הביאה לכך הירידה בשיעורי הגיוס. לירידה זו מספר גורמים, ובהם העלייה בשיעור תלמידי הישיבות ש[[תורתם אומנותם]] (מ-400 בשנה בראשית ימי המדינה לכ-7,000 בשנה בשנת [[2010]]{{הערה|1=[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל] {{ PDF}}{{ש}}המספר הכולל של תלמידי הישיבות שקיבלו מעמד "תורתו אומנותו" הגיע ב-[[2012]] לכ-60 אלף (ראו פסקה 60 לפסק דינה של [[דורית ביניש]] בבג"ץ 6298/07 [http://elyon2.court.gov.il/files/07/980/062/N18/07062980.N18.htm רסלר ואח' נ' כנסת ישראל ואח']}}). העלייה בשיעורם באוכלוסייה של בני [[המגזר הערבי]] הפטורים מגיוס וכן מגמה של ניצול לרעה של הסעיף ב[[חוק שירות ביטחון]] המאפשר לבנות לקבל פטור מטעמי הכרה דתית על סמך הצהרתן.{{הערה|1=דברי ההסבר ל [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/20AB3269-ABCA-431B-AC38-F66A89830247/18203/472.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התש"ע-2010]}} הירידה המתמשכת בשיעורי הגיוס הביאה לכך שבשנת 2010, רק כמחצית מבני הנוער מתגייסים לצה"ל.{{הערה|1=[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל], עמ' 13}} ראש [[אכ"א]], [[אבי זמיר]], העלה בראשית [[2011]] חשש שהמשך המגמה יוביל לקריסתו של מודל "צבא העם" עד [[2020]].{{הערה|1={{גלובס|יובל אזולאי|ראש אכ"א: "צבא העם" יקרוס עד 2020 אם לא ייעשו צעדים|1000612014|30 בדצמבר 2010}}}}

[[קטגוריה: גיוס לצה"ל]]