שלמה ענבר – הבדלי גרסאות

ענבר נולד ב[[תל אביב]] בנם של יהודית ויששכר בורשטיין, אחיו הצעיר הוא [[יחיאל בורשטיין]]. גדל ב[[נתניה]], היה מראשוני הלומדים בגן הילדים ובבית הספר ביאליק המקומי. היה חבר בארגון [[ההגנה]], שירת כקצין איתות, בנובמבר [[1947]] נשלח לקורס קציני קשר וב[[מלחמת העצמאות]] היה קצין קשר של גדוד 133 ב[[חטיבת אלכסנדרוני]] ואחראי לקשר של נפת אשר (אזור [[עמק חפר]] ו[[השרון]] הדרומי). לאחר המלחמה הועבר למפקדת קצין קשר ראשי. שימש כקצין קשר חטיבתי, סגן קצין טלפוניה ארצי, הקים את ענף הקשר הקווי ב[[בה"ד 7]], פיקד על בסיס אחסנה של החיל ושימש קצין תכנון והדרכה. ב[[מבצע קדש]] לחם ב[[חצי האי סיני]] כסגן קצין קשר של [[אוגדה 38]].

 

 

בשנת [[1969]] התמנה לראש מחלקת ארגון ובקרה של [[אגף האפסנאות]] ולאחר מכן עבר ל[[אגף המודיעין]] ועמד בראש [[יחידה 848]] (לימים [[יחידה 8200]]). בתקופתו בפיקוד הוגדלו משמעותית תקציבי היחידה, וגויסו לשורותיה מהנדסים רבים וכוח אדם איכותי נוסף. באוגוסט [[1972]] חזר ל[[חיל הקשר]] והתמנה לקצין קשר ראשי, תפקיד בו כיהן בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. על פי עדותו, לפני המלחמה העריך כי זו תפרוץ על סמך סקירות ששמע במטכ"ל וקשר עם פקודו לשעבר [[יואל בן פורת]], שפיקד על [[יחידה 848]]{{הערה|{{nrg|[[אמנון לורד]]|יום למלחמת 73': בכיר המודיעין צלל באילת|487/167|5 ביולי 2013|1|2}}}} ועל כן הכין את החיל, כולל אימונים, [[גיוס מילואים]] והכנת תשתית קשר חלופית לשעת חירום.