ראש ממשלת קנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה משמעותית של הערך על פי תרגום ועריכה מהויקי האנגלית.
שורה 1:
[{{משרה
[[קובץ:PMO-logo.png|200px|שמאל|ממוזער|חותם ראש ממשלת קנדה]]
|שם=ראש ממשלת קנדה
'''ראש ממשלת קנדה''' (ב[[אנגלית]]: '''The Prime Minister of Canada'''; ב[[צרפתית]]: '''Premier ministre du Canada''') הוא השר הראשי של [[המלוכה הקנדית|הריבון הקנדי]], המנהל את [[ממשלת קנדה]] והוא ראש [[הרשות המבצעת]] ב[[קנדה]]. מושבו הרשמי נקרא "24 Sussex Drive" והוא שוכן בבירה [[אוטווה]].
|דגל=
|סמל=[[קובץ:PMO-logo.png|200px]]
|תמונה=[[קובץ:Justin Trudeau November 2015.jpg|250px]]
|כיתוב=
|איוש נוכחי=[[ג'סטין טרודו]]
|תאריך כניסה לתפקיד=[[4 בנובמבר]] [[2015]]
|דרכי מינוי=על ידי [[המושל הכללי של קנדה]]
|תחום שיפוט={{דגל|קנדה||+}}
|כפוף=
|מעון="דרך סאסקס 24", [[אוטווה]]. {{ש}} "אגם הרינגטון", בפארק גטינו, [[קוויבק]] (מעון כפרי).
|מושב המשרה=[[אוטווה]]
|משך כהונה קצוב="על פי רצון הוד מלכותה/מלכותו"
|ייסוד המשרה=[[1 ביולי]] [[1867]]
|איוש ראשון=[[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]]
|איוש אחרון=
|תאריך ביטול המשרה=
|משרה יורשת=
|אתר רשמי={{אתר רשמי|http://www.pm.gc.ca}}
}}
'''ראש ממשלת קנדה''' (ב[[אנגלית]]: '''Prime Minister of Canada''', ב[[צרפתית]]: '''Premier ministre du Canada''') הוא "שר הכתר" (Minister of the Crown) הראשי, יושב ראש [[קבינט (ממשלה)|קבינט]] [[ממשלת קנדה]], ובתוקף כך הוא ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] (Head of government) שמייעץ ל[[המלוכה הקנדית|מונרך]] או ל[[המושל הכללי של קנדה|מושל הכללי של קנדה]] בנוגע ליישום סמכויותיהם הביצועיות המוקנות להם על פי [[חוקת קנדה]]. משרת ראש הממשלה לא מוגדרת בשום מסמך חוקתי והיא מושתת רק על מוסכמות חוקתיות משכבר הימים, שמקורן במעצמה הקולוניאלית ששלטה בעבר בקנדה, [[הממלכה המאוחדת]], שעל פיהן על נציגו של המונרך, המושל הכללי, לבחור אדם שצפוי לגייס את אמון [[בית הנבחרים הקנדי]] ולמנות אותו לתפקיד ראש הממשלה. בדרך כלל אדם זה הוא מנהיג המפלגה הפוליטית המחזיקה את מספר המושבים הגדול ביותר בבית הנבחרים.{{הערה|שם=פדיה|1=[https://books.google.co.il/books?id=X-mQ0TEnLBMC&pg=PA616&dq=the+primary+minister+of+the+Crown,+chairman+of+the+Cabinet,+and+thus+Canada's+head+of+government,+charged+with+advising+the+Canadian+monarch+or+Governor+General+of+Canada+on+the+exercise+of+the+executive+powers+vested+in+them+by+the+constitution&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjTnebJrrzaAhXSxqQKHZ7aBGwQ6AEIJTAA#v=onepage&q=the%20primary%20minister%20of%20the%20Crown%2C%20chairman%20of%20the%20Cabinet%2C%20and%20thus%20Canada's%20head%20of%20government%2C%20charged%20with%20advising%20the%20Canadian%20monarch%20or%20Governor%20General%20of%20Canada%20on%20the%20exercise%20of%20the%20executive%20powers%20vested%20in%20them%20by%20the%20constitution&f=false Canada, PediaPress, page 616]}} ראשי ממשלת קנדה רשאים לשאת את התואר "הנכבד" (באנגלית: The Right Honourable, בצרפתית: Le Très Honorable) לכל ימי חייהם.
 
23 אישים כיהנו בתפקיד מאז [[איחוד קנדה]] ב-[[1867]] ועד היום. כל ראשי הממשלה היו גברים, למעט [[קים קמפבל]] שכיהנה בין החודשים יוני-נובמבר [[1993]].
סמכויותיו אינן מתוארות באף אחד מהמסמכים הכתובים המהווים את [[חוקת קנדה]]. להלכה, הרשות המבצעת בקנדה היא [[המלוכה הקנדית]], המושלת באמצעות [[המושל הכללי של קנדה]]. ראש הממשלה אינו נבחר ישירות אלא ממונה על ידי אספה חוקתית, הממנה את מנהיג המפלגה שקיבלה את מרב הקולות ב[[בית הנבחרים של קנדה]]. ראש הממשלה הקנדי גם חבר ב[[מועצת המלוכה של קנדה]]. אין הגבלות של גיל או של אזרחות על ראשי הממשלה. בנוסף על כך, אין הגבלה על אורך הכהונה. ראש הממשלה מכהן בתפקידו עד מותו, התפטרותו או פיטוריו על ידי המושל.
ראש ממשלת קנדה המכהן, [[ג'סטין טרודו]], שעומד בראש [[המפלגה הליברלית של קנדה]], מונה לתפקידו ב-[[4 בנובמבר]] [[2015]] על ידי המושל הכללי, [[דייוויד ג'ונסטון]], בעקבות [[הבחירות הפדרליות בקנדה 2015|הבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה]].
==מקור המשרה==
[[קובץ:Macdonald1878.jpg|ממוזער|250px|[[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]], ראש ממשלת קנדה הראשון]]
משרת ראש הממשלה לא מוגדרת בשום מסמך חוקתי של קנדה והיא מוזכרת רק בדרך אגב ב"חוק החוקה" (Constitution Act, 1982),{{הערה|1=[https://www.canada.ca/en/intergovernmental-affairs/services/about-canada.html Privy Council Office. "Intergovernmental Affairs > About Canada > The Canadian Constitution". Queen's Printer for Canada.]}}{{הערה|1=[http://www.solon.org/Constitutions/Canada/English/ca_1982.html Elizabeth II (March 29, 1867), Constitution Act, 1982, SchedB.37.1, Ottawa: Queen's Printer for Canada.]}} וב[[מכתב הרשאה|מכתב ההרשאה]] שהוצא ב-[[1947]] על ידי [[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' השישי]].{{הערה|1=[http://www.solon.org/Constitutions/Canada/English/LettersPatent.html George VI (1947). Letters Patent Constituting the Office of Governor General of Canada. I. Ottawa: King's Printer for Canada (published October 1, 1947).]}} תחת זאת, המשרה ותפקיד נושא המשרה מוגדרים במוסכמות חוקתיות כדוגמת [[ראש ממשלת בריטניה|המשרה המקבילה בבריטניה]].
==הדרישות לתפקיד ותהליך הבחירה==
ראש ממשלת קנדה, יחד עם שאר חברי הקבינט, מתמנה למשרתו על ידי המושל הכללי בשמו של המונרך.{{הערה|1=[https://wayback.archive-it.org/all/20080616012920/http://www.gg.ca/media/fs-fd/P1_e.asp Office of the Governor General of Canada. "Media > Fact Sheets > The Swearing-In of a New Ministry". Queen's Printer for Canada. Archived from the original on June 16, 2008.]}} עם זאת, על פי המוסכמות המקובלות למינויה של ממשלה עצמאית, המיועדות לשמור על יציבות הממשל, יטיל המושל הכללי את משימת הרכבת הממשלה על האדם שסביר להניח שיקבל את תמיכתו או אמונו של רוב חברי בית הנבחרים אשר נבחרו בבחירות ישירות. למעשה, אדם זה הוא לרוב מנהיג המפלגה אשר חבריה מהווים את רוב חברי הפרלמנט.{{הערה|1=[https://www.webcitation.org/5vkPPetrW?url=http://www2.parl.gc.ca/sites/lop/aboutparliament/forsey/PDFs/How_Canadians_Govern_Themselves-6ed.pdf Forsey, Eugene (2005), How Canadians Govern Themselves (PDF) (6 ed.), Ottawa: Queen's Printer for Canada, pp. 3–4, ISBN 0-662-39689-8, archived from the original (PDF) on January 15, 2011]}}
 
אף אל פי שאין כל דרישה חוקית שראש הממשלה יכהן גם כחבר הפרלמנט, מסיבות מעשיות ופוליטיות מצופה שהוא יזכה במושב בפרלמנט מיד עם מינויו.{{הערה|1=[https://lop.parl.ca/About/Parliament/senatoreugeneforsey/book/chapter_6-e.html#6_5 Forsey, Eugene (March 2012). "How Canadians Govern Themselves > The Prime Minister". Queen's Printer for Canada.]}} עם זאת, במקרים נדירים מונו אישים שלא היו חברי פרלמנט לתפקיד ראש הממשלה. שני ראשי ממשלה, סר [[ג'ון אבוט]] וסר [[מקנזי בוול]], כיהנו בשנות התשעים של המאה ה-19 בעודם מכהנים כחברי [[הסנאט הקנדי]].{{הערה|שם=פורסי38|1=[https://www.webcitation.org/5vkPPetrW?url=http://www2.parl.gc.ca/sites/lop/aboutparliament/forsey/PDFs/How_Canadians_Govern_Themselves-6ed.pdf Forsey, Eugene (2005), How Canadians Govern Themselves (PDF) (6 ed.), Ottawa: Queen's Printer for Canada, page 38, ISBN 0-662-39689-8, archived from the original (PDF) on January 15, 2011]}} שניים אלו, בתוקף תפקידם כמנהיגי סיעת הממשלה בסנאט, החליפו את קודמיהם שהלכו לעולמם במהלך תפקידם – את [[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]], שהלך לעולמו ב-[[1891]] ואת [[ג'ון תומפסון (ראש ממשלת קנדה)|ג'ון תומפסון]] שהלך לעולמו ב-[[1894]]. מאז השתנתה מוסכמה זו כך שבמקרה כזה ימונה ממלא מקום מנהיג המפלגה השלטת החבר בבית הנבחרים.
אמנם אין דרישה משפטית שראש הממשלה יהיה גם חבר הפרלמנט, אבל כך קורה מסיבות פוליטיות ומעשיות. כל ראשי הממשלה הקנדים היו גם חברי פרלמנט, מלבד שניים: [[מקנזי בוול]] ו[[ג'ון אבוט]]. לרוב כשראשי ממשלה הפסידו את מקומם ב[[פרלמנט]], התקיימו בחירות לא הרבה לאחר מכן, וראשי הממשלה הפסידו בבחירות אלו.
 
מראשי ממשלה שאינם חברי הפרלמנט בעת מינוים לתפקיד, או שאיבדו את מושבם בפרלמנט בעוד מכהנים בתפקיד, מצופה מאז להיבחר כחברי פרלמנט מוקדם ככל האפשר. לדוגמא, [[ויליאם ליון מקנזי קינג]], לאחר שאיבד את מושבו בבית הנבחרים בבחירות הכלליות של [[1925]] (בחירות שבהן מפלגתו ניצחה), לזמן קצר, לפני שניצח ב[[בחירות ביניים]] שבועת ספורים לאחר מכן, "משל מן המסדרון". באופן דומה, ב-[[1984]] החליף [[ג'ון טרנר]] את [[פייר אליוט טרודו]] כמנהיג [[המפלגה הליברלית של קנדה]], וכתוצאה מכך מונה לתפקיד ראש הממשלה ובה בעת עדיין לא החזיק במושב בבית הנבחרים. טרנר זכה במושב בפרלמנט בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה, אך מפלגתו הובסה ולא הרכיבה ממשלה. טרנר היה ראש הממשלה האחרון בקנדה שלא החזיק במושב בפרלמנט.
ראש הממשלה הנוכחי וה-23 במספר הוא [[ג'סטין טרודו]], מ[[המפלגה הליברלית של קנדה|המפלגה הליברלית]], המכהן החל מנובמבר [[2015]].
 
כיום הנוהג המקובל במקרה בו ראש הממשלה מאבד את מושבו בפרלמנט, או במקרה בו ממונה לתפקיד ראש ממשלה שאינו חבר הפרלמנט, הוא שחבר הפרלמנט הזוטר ביותר מבין חברי המפלגה השלטת יתפטר מתפקידו כדי שעל המושב שהתפנה בעקבות כך יתמודד ראש הממשלה בבחירות ביניים.{{הערה|שם=פורסי38}} לצורך כך נבחר בדרך כלל מחוז בחירה שסיכויי מפלגת השלטון להיבחר בה הם גבוהים. נוהג כזה קיים גם במקרה בו ראש האופוזיציה מאבד את מושבו בפרלמנט ובין המפלגה הליברלית ו[[המפלגה השמרנית של קנדה|המפלגה השמרנית]] קיימת מוסכמה שלא להציג מועמד מול ראש ממשלה או מול ראש האופוזיציה כאשר אלו מתמודדים על מושב בפרלמנט במקרה כזה בבחירות ביניים. המפלגות הקטנות בפרלמנט לא נוהגות על פי מוסכמה זו. בכל אופן, במקרה בו מפלגת השלטון בוחרת מנהיג ומועמד לראשות הממשלה זמן קצר לפני עריכת בחירות כלליות, לא מקובל לבצע את ההליך הזה וראש הממשלה המיועד ממתין לבחירות הכלליות כדי להתמודד על מושב בפרלמנט.
 
ב[[סקר]] שנערך ב-[[2008]] על ידי מכון איפסוס-רייד התברר כי 51% מהנשאלים היו סבורים שראש הממשלה נבחר ישירות על ידי ציבור הבוחרים.{{הערה|שם=איפסוס|1=[http://www.dominion.ca/DominionInstituteDecember15Factum.pdf In the Wake of Constitutional Crisis: New Survey Demonstrates that Canadians Lack Basic Understanding of Our Country's Parliamentary System (PDF), Toronto: Ipsos Reid, December 15, 2008, p. 1]}}
==משך הכהונה==
ראש ממשלת קנדה מכהן על פי "רצון הוד מלכותה/מלכותו" (At Her/His Majesty's pleasure), כלומר, לכהונת ראש הממשלה אין משך מוגדר. מרגע שמונה ראש הממשלה לתפקידו על ידי המושל הכללי והושבע לתפקידו, הוא מכהן עד להתפטרותו, לפיטוריו, או למותו.{{הערה|שם=פורסי5|1=[https://www.webcitation.org/5vkPPetrW?url=http://www2.parl.gc.ca/sites/lop/aboutparliament/forsey/PDFs/How_Canadians_Govern_Themselves-6ed.pdf Forsey, Eugene (2005), How Canadians Govern Themselves (PDF) (6 ed.), Ottawa: Queen's Printer for Canada, page 5, ISBN 0-662-39689-8, archived from the original (PDF) on January 15, 2011]}} משך כהונת הפרלמנט מוגבלת בחוקה לחמש שנים, אם כי המושל הכללי רשאי, בעצת ראש הממשלה, לפזר את הפרלמנט ולהכריז על עריכת בחירות חדשות קודם למועד זה. [[ג'וליאן בינג#פרשת בינג קינג|פרשת בינג קינג]] הייתה המקרה היחיד מאז [[איחוד קנדה]] בו סירב המושל הכללי לבקשתו של ראש הממשלה לפזר את הפרלמנט ולהכריז על עריכת בחירות חדשות. ב-[[2007]] הוכנס תיקון לחוק הבחירות, סעיף 56.1(2) שמגביל את כהונתה של ממשלת רוב לארבע שנים, כשיום הבחירות נקבע ל[[יום שני]] השלישי בחודש אוקטובר בשנה הקלנדרית הרביעית שלאחר הבחירות הקודמות.{{הערה|1=[http://laws-lois.justice.gc.ca/eng/acts/E-2.01/page-9.html#h-27 Branch, Legislative Services. "Consolidated federal laws of canada, Canada Elections Act". laws-lois.justice.gc.ca.]}}
 
לאחר פיזור הפרלמנט, אם ראש הממשלה מעוניין להמשיך ולהחזיק במושב בפרלמנט, עליו להתמודד בבחירות הכלליות שיערכו כתוצאה מכך. אם בבחירות זוכה מחדש מפלגתו של ראש הממשלה ברוב, אין צורך למנותו מחדש ואין צורך שהוא יישבע אמונים שוב.{{הערה|שם=פורסי5}} במקרה בו מנצחת בבחירות הכלליות מפלגת האופוזיציה, מתפטר ראש הממשלה או שהוא מפוטר על ידי המושל הכללי. במקרה בו מפלגתו של ראש הממשלה מהווה מפלגת מיעוט ומפלגת האופוזיציה זוכה ברוב (כלומר אם היא מחזיקה במספר רב של מושבים בהשוואה למפלגת השלטון, אך עדיין לא ברוב מושבי הפרלמנט), אזי יכול ראש הממשלה לנסות ולהשיג את אמון הבית על ידי הרכבת [[קואליציה]] יחד עם המפלגות הקטנות. הפעם האחרונה בה נשענה ממשלת קנדה על רוב קואליציוני שכזה הייתה ב-[[1925]].
==תפקידים וסמכויות==
[[קובץ:Prime Ministers of Canada to 1963.jpg|ממוזער|250px|ראשי ממשלת קנדה במאה השנים הראשונות לאחר [[איחוד קנדה]].]]
[[קובץ:WilliamLyonMackenzieKing.jpg|ממוזער|250px|[[ויליאם ליון מקנזי קינג]] שכיהן כראש ממשלת קנדה העשירי בשנים 1926-1921, 1930-1926 ו-1948-1935.]]
בשל העובדה שלמעשה ראש ממשלת קנדה הוא בעל הסמכות הגבוהה ביותר ב[[ממשלת קנדה]], לעתים מתייחסים אליו באופן אירוני כ[[ראש מדינה|ראש המדינה]] (בסקר של מכון איפסוס-רייד משנת [[2008]] התברר כי 42% מהקנדים סבורים כי ראש הממשלה הוא ראש המדינה{{הערה|שם=איפסוס}}), למעשה ראש המדינה של קנדה הוא [[המלוכה הקנדית|המונרך]] המיוצג על ידי [[המושל הכללי של קנדה]].{{הערה|1=[http://www.collectionscanada.gc.ca/primeministers/h4-2013-e.html Library and Archives Canada. "First Among Equals: The Prime Minister in Canadian Life and Politics > Alone at the Top > Head of State". Queen's Printer for Canada.]}} ראש הממשלה הוא "ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]" (head of government) ובאחריותו לייעץ לכתר כיצד למלא את תפקידיו המלכותיים ואת סמכויותיו הביצועיות,{{הערה|שם=פדיה}} כפי שהם מוגדרים בחוקה ובמוסכמות. עם זאת, משרת ראש הממשלה הלכה וצברה עם השנים עוצמה וסמכויות. כיום, על פי שיטת ה[[מונרכיה חוקתית|מונרכיה החוקתית]], הייעוץ שניתן על ידי ראש הממשלה הוא מחייב, כלומר ראש הממשלה למעשה מבצע את כל התפקידים שהוגדרו למונרך או למושל הכללי, ומשאיר להם בעיקר את התפקידים הטקסיים. ראש הממשלה מקבל סיוע ממשרד ראש הממשלה (PMO), מחזיק בידו את השליטה על מינוייהם של רוב תפקידי המפתח בממשל הקנדי, כולל המושל הכללי עצמו, חברי הקבינט, שופטי [[בית המשפט העליון של קנדה]], [[הסנאט הקנדי|הסנאטורים]], ראשי התאגידים המלכותיים, שגרירים, [[המשנה למושל קנדה|המשנים למושל]] וכ-3,100 משרות אחרות. יותר מכך, ראש הממשלה לוקח חלק מרכזי בתהליכי החקיקה, כלומר, הרוב בבית הנבחרים מגיש לפרלמנט הצעות חוק שמקורן בקבינט. ראש הממשלה הוא גם המפקד בפועל של [[הכוחות הקנדיים]], אם כי רשמית המפקד העליון הוא המושל הכללי בשמו של המונרך.
 
ל[[פייר אליוט טרודו]] יוחסו לאורך תקופת כהונתו בין השנים [[1968]] – [[1984]] פעולותיו לריכוז הכוח במשרד ראש הממשלה,{{הערה|שם=גדס|1=[http://www.macleans.ca/news/canada/the-people-speak/ Geddes, John (January 25, 2009). "Will the prorogation of Parliament set off a populist revolt?". Maclean's. Toronto: Kenneth Whyte.]}} שרוב המשרות בו אוישו בבעלי תפקידים שנבחרו על פי שיקול דעתו של ראש הממשלה מבלי לתת דין וחשבון לפרלמנט. לקראת סוף המאה ה-20 ועם תחילת המאה ה-21, טענו פרשנים כמו ג'פרי סימפסון, דונלד סבוי, אנדרו קויין{{הערה|1=[http://nationalpost.com/opinion/andrew-coyne-liberals-idea-for-gender-quota-in-cabinet-leaves-out-the-principle-of-merit Coyne, Andrew (June 30, 2015). "Liberals' idea for gender quota in Cabinet leaves out the principle of merit". National Post.]}} וג'ון גומרי, שהן הפרלמנט והן הקבינט הפכו להיות מוקפים במוקדי כוח שמקורם במשרד ראש הממשלה. סבוי כתב: "בדרכו של ראש ממשלת קנדה ניצב שיעור קטן מאוד מהבקרה הממסדית, לפחות בתוך הממשלה עצמה, שתצמצם את יכולתו לנהוג על פי שיקול דעתו".{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=8iRNkH2ZJ8UC&pg=PA27&lpg=PA27&dq=The+Canadian+prime+minister+has+little+in+the+way+of+institutional+check,+at+least+inside+government,+to+inhibit+his+ability+to+have+his+way&source=bl&ots=Vb-mhQfukV&sig=LBDuVgEJupzxER5p1I1Wem5Hojk&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwio1_-Us77aAhUDZFAKHSv4BA4Q6AEIKjAB#v=onepage&q=The%20Canadian%20prime%20minister%20has%20little%20in%20the%20way%20of%20institutional%20check%2C%20at%20least%20inside%20government%2C%20to%20inhibit%20his%20ability%20to%20have%20his%20way&f=false W. Wesley Pue, Pepper in Our Eyes: The APEC Affair, UBC Press, 2011, page 27]}} אכן, משרת ראש הממשלה תוארה ככזאת שעברה לאופי [[נשיא|נשיאותי]],{{הערה|שם=גדס}}{{הערה|1=[https://www.thestar.com/opinion/editorials/2010/01/27/time_to_address_democratic_deficit.html "Time to address democratic deficit", Toronto Star, January 27, 2010]}} עד כי זוהרם רב יותר בהשוואה לראש המדינה האמיתי.{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=xyNlYxdpdfcC&printsec=frontcover&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Blair, Louisa (2001). Venne, Michel, ed. Vive Quebec!: new thinking and new approaches to the Quebec nation. Toronto: James Lorimer & Company. p. 91.]}} נשות ראשי ממשלת קנדה מכונות בטעות לעתים "הגברת הראשונה של קנדה".{{הערה|1=[https://www.huffingtonpost.ca/2015/11/04/prime-minister-wife-sophie-gregoire_n_8464096.html Zamon, Rebecca (November 4, 2015). "The Prime Minister's Wife: What Is Her Title, Exactly?". The Huffington Post. Retrieved June 3, 2017.]}}{{הערה|1=[http://www.abc.net.au/news/2016-05-19/alberici-why-did-canadas-first-lady-spark-such-a-backlash/7428228 Alberici, Emma (May 18, 2016), 'I need help': Why did Canada's first lady spark such a backlash?, Australian Broadcasting Corporation]}} המושלת הכללית לשעבר, [[אדריאן קלרקסון]], רמזה על מה שהיא ראתה כ"יריבות סמויה" שהתפתחה בין ראש הממשלה לבין הכתר.{{הערה|1=[https://www.theglobeandmail.com/opinion/keep-the-queen-and-choose-another-head-of-state/article4314344/ Franks, C.E.S. (April 9, 2010), "Keep the Queen and choose another head of state", The Globe and Mail]}} הועלתה התאוריה שמצב זה שורר בקנדה בשל העובדה שהפרלמנט שלה הוא חלש יותר בהשוואה לארצות אחרות של [[חבר העמים הבריטי]].
 
אף על פי כן, קיימים אופנים לבקרה על פעולתו של ראש הממשלה. בית הנבחרים יכול להצביע על [[הצעת אי-אמון]] בראש הממשלה המכהן ובקבינט שלו או שאסיפת חברי המפלגה יכולה להדיח במהירות את ראש הממשלה מתפקידו כמנהיג המפלגה ואף איומים בביצוע מהלך שכזה עשויים לשכנע או לאלץ ראש ממשלה להתפטר מתפקידו, כפי שקרה ל[[ז'אן קרטיין]]. חוק הרפורמה של [[2014]] מסדיר את התהליך שעל פיו יכולה אסיפת חברי המפלגה להניע תהליך של ביקורת על ההנהגה, אם יש צורך בכך, לבחור ממלא מקום למנהיג, ולפיכך לגרום לראש הממשלה לתת יותר דין וחשבון לחברי הפרלמנט ממפלגתו. אסיפת חברי המפלגה יכולה לבחור אם לפעול על פי כללים אלו, אף על פי שההחלטה תתקבל על פי הצבעה ובכך החלטת המפלגה נתונה לביקורת ציבורית.{{הערה|1=[http://www.parl.ca/DocumentViewer/en/41-2/bill/C-586/royal-assent Parliament of Canada (June 23, 2015), Bill C-586, Queen's Printer for Canada]}}{{הערה|1=[http://nationalpost.com/opinion/chris-selley-thanks-to-the-senate-ive-finally-come-around-to-liking-the-reform-act Selley, Chris (May 28, 2015). "Thanks to the Senate, I've finally come around to liking the Reform Act". National Post.]}}
 
הסנאט רשאי לדחות או לעכב חקיקה שהוגשה על ידי הקבינט, כמו במקרה שהצעת החוק של [[בריאן מלרוני]] להנהגת [[מס ערך מוסף]] הגיעה לאישור הסנאט, ובהתאם לאופייה הפדרלי של קנדה, החקיקה של הממשל המרכזי מוגבלת לאזורים המוגדרים בחוקה. יותר מכך, הסמכות הביצועית מוקנית במפורש בחוקה למונרך, כלומר הזכות המלכותית שייכת לכתר ולא לאף אחד מהשרים, עליונותו של המונרך על פני ראש הממשלה בסדר החוקתי משתקפת בדבריו של אנדרו קויין: "כשראש הממשלה קד לפני המלכה, הוא למעשה משתחווה כלפינו [הקנדים]".{{הערה|1=[http://www.macleans.ca/news/canada/defending-the-royals/ Coyne, Andrew (November 13, 2009). "Defending the royals". Maclean's. Toronto: Rogers Communications.]}} לפיכך, הן הריבון והן המושל הכללי רשאים להתנגד לרצונו של ראש הממשלה במצבי משבר קיצוניים.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20110120135039/http://www.cbc.ca/news/viewpoint/vp_zolf/20020628.html Zolf, Larry (June 28, 2002). "Boxing in a Prime Minister". CBC. Archived from the original on January 20, 2011.]}} לקראת סיום כהונתה כמושלת הכללית ציינה אדיראן קלרקסון: "תפקידי החוקתי התמצה במה שקרוי 'סמכויות בלעדיות' (reserve powers): לדאוג שיהיו ראש ממשלה וקבינט שיכהנו בתפקידם וליישם את הזכות 'לעודד, לייעץ ולהזהיר'... מבלי לחשוף באמת את סודותיי, אוכל לומר לכם שעשיתי את שלושתן".{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20071013001953/http://www.ctv.ca/servlet/ArticleNews/story/CTVNews/1126719024327_33?hub=TopStories "GG reflects on mandate during farewell address". CTV. September 14, 2005. Archived from the original on October 13, 2007.]}}
==זכויות==
[[קובץ:Residence of the Prime Minister of Canada.jpg|ממוזער|250px|מעונו הרשמי של ראש ממשלת קנדה ב[[אוטווה]], "דרך סאסקס 24".]]
שני מעונות רשמיים עומדים לרשות ראש ממשלת קנדה – "דרך סאסקס 24" ב[[אוטווה]] ו"אגם הרינגטון", המעון הכפרי בפארק גטינו שב[[קוויבק]] – לצד לשכה בבניין משרד ראש הממשלה והמועצה המלכותית (לשעבר לונגווין בלוק), שמול גבעת הפרלמנט.{{הערה|1=[http://www.historicplaces.ca/en/rep-reg/place-lieu.aspx?id=14127&pid=0 Langevin Block National Historic Site of Canada. Canadian Register of Historic Places.]}} לצרכי תחבורה מקבל ראש הממשלה רכב משוריין ושימוש משותף באחד משני מטוסי האח"מ, Airbus CC-150 Polaris לטיסות בינלאומיות ו-Bombardier Challenger 601 לטיסות פנים. [[המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה]] מספקת אבטחה לראש הממשלה ולבני משפחתו. כל הצרכים הללו מסופקים באמצעות המלכה במועצתה בתקציב שמאושר על ידי הפרלמנט ומסתכם ב-346,800 [[דולר קנדי]] לשנה, הכוללים את משכורתו הבסיסית של ראש הממשלה כחבר הפרלמנט על סך 172,400 דולר קנדי בנוסף למשכורת נוספת בסכום זה כראש הממשלה ו-2000 דולר קנדי כקצובת רכב.{{הערה|1=[https://lop.parl.ca/sites/ParlInfo/default/en_CA/People/Salaries?ggCheckbox=false&senateCheckbox=false&HocCheckbox=true "Indemnities, Salaries and Allowances". Library of Parliament. April 11, 2018. Archived from the original on June 1, 2017.]}}
 
כאשר מת ראש ממשלה מכהן או ראש ממשלה לשעבר הוא זכאי ל[[הלוויה ממלכתית]] ולפני כן מוצב ארונו בבניין המרכזי שבגבעת הפרלמנט באוטווה. ראשי הממשלה היחידים שלהם נערכו הלוויות פרטיות היו [[מקנזי בוול]] ו[[ריצ'רד בדפורד בנט]]. בנט היה גם ראש ממשלת קנדה היחידי שנקבר מחוץ לקנדה ושבהלווייתו לא נכחו פוליטיקאים.
 
בשנים עברו היה מקובל שהמונרך מעניק תואר [[אביר]]ות לראש ממשלה שמונה לתפקידו. לפיכך נשאו חלק מראשי הממשלה את התואר [[סר]] לפני שמותיהם. מבין שמונת ראשי ממשלת קנדה הראשונים, רק [[אלכסנדר מקנזי]] סירב לקבל את תואר האבירות מ[[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]]. בעקבות החלטה שהתקבלה ב-[[1919]] הוחלט על מדיניות על פיה לא יוענקו שוב תארים כאלה וראש הממשלה האחרון שקיבל תואר אבירות היה סר [[רוברט בורדן]] שכיהן בתפקיד בעת קבלת ההחלטה. יוצא מן הכלל היה ריצ'רד בדפורד בנט, שב-[[1941]], שש שנים לאחר סיום כהונתו כראש הממשלה, קיבל תואר [[אצולה]] מ[[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' השישי]].
==אופן הפניה==
[[קובץ:Kim Campbell.jpg|ממוזער|250px|[[קים קמפבל]], האישה היחידה עד כה שכיהנה בתפקיד ראש ממשלת קנדה. קמפבל היא גם היחידה מבין כל ראשי הממשלה שהיא ילידת [[קולומביה הבריטית]].]]
קנדה הולכת אחר המסורת הבריטית לפיה מכונה ראש הממשלה בתואר Prime Minister, וזאת בניגוד לפרוטוקול הנהוג ב[[ארצות הברית]] בה נהוג לפנות לנשיא בתואר "מיסטר" לפני תוארו, קרי, Mister President, "אדוני הנשיא". המשרד למורשת קנדה הודיע שאין זה נכון להשתמש במונח Mr Prime Minister.{{הערה|1=[https://www.canada.ca/en/canadian-heritage/services/protocol-guidelines-special-event/styles-address.html Department of Canadian Heritage. "Styles of address". Queen's Printer for Canada. Retrieved November 11, 2015.]}} צורת הפנייה בכתב לראש הממשלה צריכה לכלול את תוארו הפרלמנטרי המלא: "הנכבד" (The Right Honourable), [שם], [עיטורים או תארים שהוענקו לו], "ראש ממשלת קנדה" (Prime Minister of Canada). עם זאת, בשעת [[השאלות לראש הממשלה]], עשויים חברי הפרלמנט לפנות לראש הממשלה בתואר "הנכבד" (The Right Honourable), החבר מ[מחוז הבחירה של ראש הממשלה], או פשוט "ראש הממשלה הנכבד" (The Right Honourable Prime Minister). ראשי ממשלה לשעבר ממשיכים להשתמש בכינוי "הנכבד" לכל ימי חייהם. כאשר הם ממשיכים לכהן כחברי הפרלמנט יש לפנות אליהם בכינוי "הנכבד" (The Right Honourable), החבר מ[מחוז הבחירה], או בשם התפקיד הממשלתי שהם משמשים בו, לדוגמא: The Right Honourable Minister of National Defence (השר להגנה לאומית הנכבד).
 
בעשורים שלאחר [[איחוד קנדה]] היה מקובל לכנות את ראש הממשלה Premier of Canada,{{הערה|1=[https://www.nytimes.com/1893/03/12/archives/canadas-premier-talks-attitude-of-the-dominion-on-the-seal-question.html "Canada's Premier Talks; Attitude of the Dominion on the Seal Question", The New York Times, p. 9, March 12, 1893]}}{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=FqwqAAAAMAAJ&pg=RA2-PA15&lpg=RA2-PA15&dq=%22premier+of+canada%22&redir_esc=y#v=onepage&q=%22premier%20of%20canada%22&f=false Grand Lodge of Canada (1884). Proceedings of the Grand Lodge of Ancient, Free, & Accepted Masons of Canada. Hamilton: Spectator Printing Co. p. 15.]}} נוהג שנמשך עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], בערך בתקופת כהונתו של רוברט בורדן.{{הערה|1=[https://www.nytimes.com/1916/11/21/archives/premier-pledges-canada-to-fight-until-war-is-won-she-has-bled-too.html "Premier Pledges Canada to Fight Until War is Won", The New York Times, p. 1, November 21, 1916]}}{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=HfHNAAAAMAAJ&q=%22premier+of+canada%22&dq=%22premier+of+canada%22&redir_esc=y "The Santa Fe magazine, Volume 9". The Santa Fe. 9. Santa Fe: Santa Fe Magazine. 1914. p. 44.]}} בעוד שמקורות מהתקופה יכנו את ראשי הממשלה הראשונים בתואר premier,{{הערה|1=[http://www.collectionscanada.gc.ca/sir-john-a-macdonald/023013-4000-e.html Library and Archives Canada. "Politics and Government > Sir John A. Macdonald > The Opponents". Queen's Printer for Canada.]}}{{הערה|1=[https://www.scran.ac.uk/database/record.php?usi=000-000-202-908-C Royal Commission on the Ancient and Historical Monuments of Scotland. "John Alexander MacDonald". Queen's Printer.]}} במקורות המודרניים מקובל כמעט תמיד לכנות את כל ראשי הממשלה בתואר prime minister, בעוד שראשי הממשלות של [[הפרובינציות והטריטוריות של קנדה]] מכונים premier, למעט [[קוויבק]] ו[[ניו ברנזוויק]], בהן הפנייה נעשית ב[[צרפתית]] וראש הממשלה מכונה Premier ministre du….
==פעילות ראשי הממשלה לאחר כהונתם==
לאחר סיום כהונתם היו ראשי ממשלת קנדה לדורותיהם פעילים במגוון של פעילויות. חלקם נשארו בחיים הפוליטיים: בוול המשיך לכהן בסנאט, [[סטיבן הרפר]] שב לבית הנבחרים כאחד מיושבי הספסלים האחוריים ובנט עבר לבריטניה לאחר שנכנס ל[[בית הלורדים]].{{הערה|1=[http://www.biographi.ca/en/bio/bennett_richard_bedford_17E.html Waite, P.B. (2016). "Bennett, Richard Bedford, 1st Viscount Bennett". In Cook, Ramsay; Bélanger, Réal. Dictionary of Canadian Biography. XVII (1941–1950) (online ed.). University of Toronto Press.]}} מספר ראשי ממשלה שימשו ראשי האופוזיציה בפרלמנט: ג'ון אלכסנד מקדונלד, [[ארתור מיין]], מקנזי קינג ופייר טרודו, כולם שימשו בתפקיד זה לפני ששבו לכס ראש הממשלה (מקנזי קינג עשה זאת פעמיים); אלכסנדר מקנזי ו[[ג'ון דיפנבייקר]] שימשו כראשי האופוזיציה ולאחר מכן היו חברי פרלמנט מן השורה עד למותם. [[צ'ארלס טאפר]], [[לואי סן-לורן]] ו[[ג'ון טרנר]] שבו לעסקיהם הפרטיים. [[ארתור מיין]] מונה כחבר הסנאט לאחר תום תקופת כהונתו השנייה כראש הממשלה, אך התפטר כדי לנסות להיבחר מחדש כראש הממשלה. לאחר שכשל להיבחר במחוז הבחירה שלו, פרש ועבר לפעילות עסקית פרטית. ראשי ממשלה נוספים שפנו לחיים האזרחיים היו: רוברט בורדן, שכיהן כנשיאן של אוניברסיטת קווינס שב[[קינגסטון (אונטריו)|קינגסטון]] ו[[אוניברסיטת מקגיל]] וכן עבד במגזר הפיננסי; [[לסטר פירסון]] שימש כנשיא אוניברסיטת קרלטון שב[[אוטווה]]; [[ג'ו קלארק]] ו[[קים קמפבל]] (האישה היחידה עד כה בתפקיד) היו ל[[פרופסור]]ים באוניברסיטה, קלארק גם שימש כיועץ וקמפבל הייתה פעילה בתחום הדיפלומטיה הבינלאומית וכמנהל של חברות פרטיות וכיושב ראש של קבוצות אינטרסים; פייר טרודו וז'אן קרטיין שבו לעסוק בעריכת דין.
 
== ראשי ממשלת קנדה ==