הבדלים בין גרסאות בדף "וייסיאי"

נוספו 112 בתים ,  לפני שנתיים
ביטול גרסה 22873716 של Dovno (שיחה) זה לא נכון. במפה צריך להיות השם שהוחלט עליו
(שינוי שם הערך מחייב שינוי בפרמטר השם בתבנית המפה)
(ביטול גרסה 22873716 של Dovno (שיחה) זה לא נכון. במפה צריך להיות השם שהוחלט עליו)
| שנת אוכלוסייה=2007
| אזור זמן = +2
|מפה={{מממו|שם=וישי}}
}}
'''וישיוייסיאי''' (ב[[ליטאית]]: {{שמע|קובץ=Veisiejai.ogg|תיאור='''Veisiejai'''}}; ב[[יידיש]]: '''ווישייווייסיאיי''') היא עיר קטנה במחוז משנה [[לזדיי (מחוז משנה)|לזדיי]] ב[[מחוז אליטא]] ב[[ליטא]]. העיר נמצאת 18 קילומטר מדרום-מזרח לעיר [[לזדיי]]. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של אגם [[וייסיייס|וֵייסִיֵיִיס]] {{אנ|Lake Veisiejis}} אשר ממוקם 6 ק"מ דרום מערב לעיר.
 
באזור העיירה מצויים כמה אגמים, הגדול מביניהם הוא [[אנצ'ה]] {{ליט|Ančia (ežeras)}}, אשר מחלק את העיר לשני חלקים. למעשה היא חלק ממנה שוכן על [[פנינסולה]] באגם. שאר האגמים הם אגם [[סנאיגינס]] {{ליט|Snaigynas}} שוכן ממזרח לה, אגם [[ורנייס|ורנִיִיס]] {{ליט|Vernijis}} מצפון ואגם וייסיייס מדרום מערב. 
 
== היסטוריה כללית של המקום ==
וישיוייסיאי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16 ליד האחוזה של נסיך ליטאי ממשפחת גלינסקי. את הרישיון להקמת האחוזה נתן ה[[זיגמונט הראשון, מלך פולין|מלך זיגמונט "הזקן"]]. ליד האחוזה הוקם [[בית מרזח]] לצורכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של [[פולין]] בשנת [[1795]] סופחה וישיוייסיאי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, ל[[פרוסיה]].
 
בין השנים [[1807]]-[[1815]] השתייכה וישיוייסיאי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון [[האימפריה הרוסית]]. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.
 
== יהודי וישיוייסיאי ==
היהודים החלו להתיישב בווישיבווייסיאי באמצע המאה ה-18. לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] מנתה הקהילה כ-520 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים בעיירה מפני שבית הספר העברי בתקופה זו נסגר, והפעילות הפוליטית של היהודית נאסרה{{הערה|{{צ-ספר|שם=פנקס הקהילות של ליטא|מו"ל=יד ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה|שנת הוצאה=1996}}}}.
 
=== השואה ===
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת צבאות [[גרמניה הנאצית]] לפולין, באחד בספטמבר [[1939]] עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ [[1940]] ל[[ברית המועצות]]. ביום הראשון למתקפה הגרמנית על ברית המועצות, 22 ביוני 1941, נכנסו הגרמנים לעיירה. בחסותם החלה כנופיה של ליטאים לאומנים להתעלל ביהודים. הם הפרידו את הגברים היהודים ממשפחותיהם וכלאו אותם ב[[בית מדרש|בית המדרש]]. בימים שלחו אותם לעבודות קשות ומשפילות, ובלילות היו מתעללים בהם. [[קצין העיר]] הגרמני, היה מאוהב בנערה יהודייה, דבר שעזר ליהודים בכך שהוא ניסה להגן עליהם ולדחות את גירושם לגטו שהוקם באחוזת קטקישקס ליד [[לזדיי]], בטענה שהם נחוצים לו לעבודה.
[[קובץ:Veisiejai memortabulo.jpg|ממוזער]]
ב-15 בספטמבר [[1941]] בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וישיוייסיאי לגטו קטקישקס. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו רוב ככל יושבי הגטו; מקרב יהודי וישיוייסיאי אף אחד לא ניצל למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|לזדיי|2|B|1085}}}}
 
=== החינוך בוישיבוייסיאי ===
בווישיבווייסיאי פעלו שני בתי ספר: "בית ספר כללי לנערים" שנוסד בשנת [[1890]] תחת השגחת הרב ר' נתן קלמן. בימי ליטא העצמאית פעל [[בית ספר]] יסודי עברי של רשת "תרבות", ובו למדו בממוצע כ-60 תלמידים בכל שנה. רבים מבוגרי בית-הספר המשיכו את לימודיהם ב[[גימנסיה|גימנסיות]], וחלקם ב[[אוניברסיטה]] הליטאית ב[[קובנה]]. בנוסף פעל בעיירה "[[חדר מתוקן]]" שמייסדו היה דוד בויארסקי. בין מוריו היה הסופר [[אהרן אברהם קבק|א-א קבק]].
 
=== בית העלמין היהודי ===
 
=== בית כנסת ===
[[בית כנסת]] "לזדיי" ברחוב וילנה 6. בנוסף לכך בעיירה וישיוייסיאי פעל בית מדרש שנשרף בשריפה שאירעה בשנת [[1872]]. בית המדרש הוקם מחדש ושימש מרכז לחיים הדתיים והציבוריים בעיירה. לאחר מכן, בשנת [[1924]] נשרף שוב. הרב יוסף גולדין פנה בקול קורא נרגש אל יוצאי העיירה ב[[אמריקה]] וביקש מהם להושיט עזרה להקמתו מחדש.
 
=== אישיים יהודיים בעיירה ===
חזני וישיוייסיאי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת [[1920]]. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו ב[[השואה|שואה]].
 
רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הוותיק של וישיוייסיאי. בין השנים 1885-1887 התגורר בווישיבווייסיאי ד"ר [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], שעסק ביצירתה של שפת ה[[אספרנטו]].
 
== העיירה כיום ==
[[קובץ:Veisiejai, Lithuania - panoramio (1).jpg|ממוזער]]
בווישיבווייסיאי עומדת [[כנסייה]] שנבנתה בשנת [[1817]], המוקדשת לג'ורג' הקדוש. בעיירה שרדו מבנים מתקופות שונות כמו אחוזה עתיקה המוקפת גן יפה ומרשים, בית ספר תיכון, גנים ציבוריים, משרד דואר ומוזיאון.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://dbs.bh.org.il/he/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D וישיוייסיאי באתר בית התפוצות]
* [http://www.lzb.lt/en/2017/05/04/veisiejai-commemorates-jewish-resident-and-inventor-of-esperanto/ וישיוייסיאי באתר הקהילה היידית בליטא]
* [http://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=181 וישיוייסיאי באתר יד ושם]
* [https://jewish-heritage-lithuania.org/veisiejai/ וישיוייסיאי באתר Jewish Heritage Lithuania]
* [http://www.iajgs.org/cemetery/lithuania/veisiejai.html וישיוייסיאי באתר International Jewish Cemetery Project]
* [https://weatherspark.com/y/90342/Average-Weather-in-Veisiejai-Lithuania-Year-Round Average-Weather-in-Veisiejai-Lithuania-Year-Round]
* {{ג'ואיש ג'ן|2620438}}