הבדלים בין גרסאות בדף "וייסיאי"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
משאיר יידיש כמות שהוא, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
(ביטול גרסה 22873716 של Dovno (שיחה) זה לא נכון. במפה צריך להיות השם שהוחלט עליו)
(משאיר יידיש כמות שהוא, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
|מפה={{מממו}}
}}
'''וייסיאי''' (ב[[ליטאית]]: {{שמע|קובץ=Veisiejai.ogg|תיאור='''Veisiejai'''}}; ב[[יידיש]]: '''ווייסיאייווישיי''') היא עיר קטנה במחוז משנה [[לזדיי (מחוז משנה)|לזדיי]] ב[[מחוז אליטא]] ב[[ליטא]]. העיר נמצאת 18 קילומטר מדרום-מזרח לעיר [[לזדיי]]. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של אגם [[וייסיייס|וֵייסִיֵיִיס]] {{אנ|Lake Veisiejis}} אשר ממוקם 6 ק"מ דרום מערב לעיר.
 
באזור העיירה מצויים כמה אגמים, הגדול מביניהם הוא [[אנצ'ה]] {{ליט|Ančia (ežeras)}}, אשר מחלק את העיר לשני חלקים. למעשה היא חלק ממנה שוכן על [[פנינסולה]] באגם. שאר האגמים הם אגם [[סנאיגינס]] {{ליט|Snaigynas}} שוכן ממזרח לה, אגם [[ורנייס|ורנִיִיס]] {{ליט|Vernijis}} מצפון ואגם וייסיייס מדרום מערב. 
וייסיאי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16 ליד האחוזה של נסיך ליטאי ממשפחת גלינסקי. את הרישיון להקמת האחוזה נתן ה[[זיגמונט הראשון, מלך פולין|מלך זיגמונט "הזקן"]]. ליד האחוזה הוקם [[בית מרזח]] לצורכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של [[פולין]] בשנת [[1795]] סופחה וייסיאי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, ל[[פרוסיה]].
 
בין השנים [[1807]]-[[1815]] השתייכה וייסיאי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון [[האימפריה הרוסית]]. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.
 
== יהודי וייסיאי ==
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת צבאות [[גרמניה הנאצית]] לפולין, באחד בספטמבר [[1939]] עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ [[1940]] ל[[ברית המועצות]]. ביום הראשון למתקפה הגרמנית על ברית המועצות, 22 ביוני 1941, נכנסו הגרמנים לעיירה. בחסותם החלה כנופיה של ליטאים לאומנים להתעלל ביהודים. הם הפרידו את הגברים היהודים ממשפחותיהם וכלאו אותם ב[[בית מדרש|בית המדרש]]. בימים שלחו אותם לעבודות קשות ומשפילות, ובלילות היו מתעללים בהם. [[קצין העיר]] הגרמני, היה מאוהב בנערה יהודייה, דבר שעזר ליהודים בכך שהוא ניסה להגן עליהם ולדחות את גירושם לגטו שהוקם באחוזת קטקישקס ליד [[לזדיי]], בטענה שהם נחוצים לו לעבודה.
[[קובץ:Veisiejai memortabulo.jpg|ממוזער]]
ב-15 בספטמבר [[1941]] בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וייסיאי לגטו קטקישקס. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו רוב ככל יושבי הגטו; מקרב יהודי וייסיאי אף אחד לא ניצל למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|לזדיי|2|B|1085}}}}.
 
=== החינוך בוייסיאי ===
חזני וייסיאי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת [[1920]]. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו ב[[השואה|שואה]].
 
רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הוותיק של וייסיאי. בין השנים 1885-18871885–1887 התגורר בווייסיאי ד"ר [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], שעסק ביצירתה של שפת ה[[אספרנטו]].
 
== העיירה כיום ==