אדגרדו מורטארה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לטוני קושנר)
[[קובץ:EdgardoMortara.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדגרדו מורטרה מימין; התמונה צולמה בערך ב-1880]]
'''פיוס אדגרדו לוי מורטַארַה''' ([[27 באוגוסט]] [[1851]]{{כ}}-[[11 במרץ]] [[1940]]) היה [[יהודיםאוגוסטינים|נזיר אוגוסטיני]] איטלקי. מורטרה נולד למשפחה [[יהודי]]ת, שנחטףאך נטבל לנצרות בסתר על ידי המשרתת. כשהדבר נודע הוצא מביתו בכח בהיותו קטיןבן שש על ידי משטרת [[הוותיקן]]. ופרשתפרשת חטיפתו גרמה לסערה בקרב יהודי [[אירופה]] ובקרב חוגים [[ליברליזם|ליברליים]] ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]].
 
אדגרדו מורטארה היה בנו של [[סוחר]] [[יהודי]] מ[[בולוניה]], אז ב[[מדינת האפיפיור]] שב[[איטליה]]. בהיותו בן שנתיים, בזמן שלקה ב[[מחלה]] קשה, [[טבילה לנצרות|הוטבל]] בסתר לנצרות הקתולית על ידי מוריסי, משרתת [[נצרות|נוצרית]] של המשפחה, מתוך אמונתה שבכך היא תציל את הילד. טבילת חוליןעל ידי איש חילוני במקרה חירום שבו לא היה סיפק להביא את הנטבל לפני כומר, כמו סכנת חיים עקב מחלה, הוכרה על ידי הכנסייה כתקפה לכל דבר. לפיכך,ולפיכך נחשבהיה מורטרה לקתוליקתולי לפי החוק הקנוני ששלט במדינההדת.
 
כשהיה אדגרדו כבן שש, סיפרה מוריסי את דבר הטבילה לרשויות. החוק אסר על גידול של קתולי בידי לא-קתולים, וב-[[24 בינואר]] [[1858]] הגיעה המשטרה ולקחה את הילד מידי הוריו כדי שיחונך על ידי הכנסייה. כל מאמצי המשפחה להחזיר את הילד לידיהם נכשלו. ב־[[1859]] יצא [[משה מונטיפיורי]] ל[[רומא]] על מנת להביא לשחרורו של הילד, אולם בקשתו, יחד עם כל שאר הבקשות, נדחתה על ידי ה[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]].
 
בבגרותו של מורטארה, הוא הצהיר על רצונו להיות נוצרי, שינה את שמו לפיוס, ונכנס ל[[אוגוסטינים|מסדר האוגוסטיני]]. במהלך הזמן הפך מורטארה לחבר בעל מעמד חשוב במסדר. ב-[[1870]] נאם לפני ועידת ה[[וותיקן]] הראשונה, ופעל כ[[מיסיון|מיסיונר]] ב[[גרמניה]] וב[[ניו יורק]], וקיבל את התואר "מיסיונר אפיפיורי". ב-[[1879]] הורשה על ידי הכנסייה לחדש את קשריו עם משפחתו היהודית. מורטארה מת במנזר [[בלגיה|בלגי]] ב-[[1940]].
 
חשיבותה של חטיפתו של מורטארה והשפעתה חרגו מעבר לחייו וחיי משפחתו. הפרשה התפרסמה ברחבי העולם וגרמה לחוגים התומכים בחופש דת ובערכים ליברלים להביע מחאה בכל רחבי אירופה ו[[ארצות הברית]]. המחאות נגד פעולות אלה של הכנסייה אף הוגשו באופן רשמי על ידי מספר ממשלות אירופיות (בהם [[נפוליון השלישי]] מ[[צרפת]] והקיסר [[פרנץ יוזף הראשון]] מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]) ומאוחר יותר גם [[נשיא ארצות הברית]] [[יוליסס סימפסון גרנט]].