אמונה טפלה – הבדלי גרסאות

: "יש...פניה אל האמונה הטפלה...מפני שהתבונה, לפי טבעה הביקורתי, אינה מסוגלת לענות על כל השאלות...(לכן) בני האדם מבקשים להם תשובה באשליה ובהזיה, בקוסמים ומעוננים ואצטגנינים ומכשפים למיניהם, ואלה, המנצלים את חולשת בני האדם, יוצרים להם ממסדי כוח על חשבון אשליותינו, או סוחרים בפחדים ובתקוות שלנו..."

 

לפי מרג'אנה לינדמן (Marjaana Lindeman){{הערה|1=:Marjaana Lindeman ¤, Kia Aarnio; Superstitious, magical, and paranormal beliefs:

An integrative model; Journal of Research in Personality 41 (2007) 731–744 }} אמונות טפלות מייצגות כשל בהבחנה בין העולם הפיזיקלי לעולם הפסיכולוגי. לפי גישה זו ילדים לומדים עד גיל 4 להבחין בין ישויות פיזיות שמופעלות על ידי כוחות חיצוניים לבני אדם שיכולים ליזום פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה. אמונה טפלה, לפי גישה זו, היא שבירה של ההבחנה הזו: גופים פיזיים פועלים מתוך כוונה לגרום תוצאות (רצויות או הרסניות), מחשבות ורגשות יוצרות שינויים בעולם הפיזי (עין רעה, למשל). אסטרולוגיה היא ייחוס של איכויות פסיכולוגיות וביולוגיות לגופים בעולם הפיזיקלי (כוכבי הלכת). בכך שונה אמונה טפלה מסתם שגיאה: מי שחושב שלוויתן הוא דג (ולא יונק) טועה אך אינו בעל אמונה טפלה משום שגם דג וגם יונק הם ישויות ביולוגיות, לעומתם שחקן שש בש שילחש לקוביות לפני הזריקה הוא בעל אמונה טפלה משום שהוא מייחס חוקיות פסיכולוגית (היענות לבקשה) לגוף חומרי. למעשה החשיבה האינטואיטיבית מתקיימת לצד החשיבה הרציונלית וככל שהיא מפותחת יותר מתחזקת הנטייה לאמונות טפלות. המחקר העלה מתאם מובהק בין אמונה באמונות טפלות לבין נטייה ליחס איכויות פיזיקליות או ביולוגיות למחשבות ורגשות. לדוגמה מאמינים באמונות טפלות נטו לפרש משפט כמו "מחשבה רעה מידבקת" כפשוטו (מחשבה המועברת כמו שפעת). בדומה הם נטו לייחס איכויות פסיכולוגיות לעצמים פיזיקליים או ביולוגים: משפטים כמו "לרהיטים ישנים זיכרונות מהעבר" או "כשחם הפרחים רוצים לפרוח" הובנו כפשוטם. בנוסף נטו המאמינים באמונות טפלות ליחס כוונה לאירועים טבעיים ואקראיים. מאמיני האסטרולוגיה (וכמוהם המאמינים בטלפתיה, קמעות ופנג שווי) התבססו הרבה יותר על אינטואיציה מאשר על חשיבה אנליטית גם בתחומים שאינם קשורים לאמונותיהם.

* לכל האפשרויות הסתברות זהה (התשובה הנכונה).

 

חוקרים אחרים מייחסים לאמונות טפלות ערך הסתגלותי במצבים של חוסר שליטה. ניסוי שהדגים את יתרונן של אמונות טפלות בויסות רגשי בדק ביצועים של נחקרים בפתרון חידות. באחד משלבי הניסוי נתבקשו הנחקרים לפתור חידות שהיו בלתי פתירות (כישלון מובטח). מתברר כי דווקא הרציונליסטים התקשו להתמודד עם המצב ובעקבות ההתמודדות הכושלת הזו ירדו ביצועיהם בשלבים הבאים של הניסוי (בהם היו החידות פתירות). ביצועיהם של נחקרים שהעידו על עצמם כמאמינים באמונות טפלות נפגעו פחות{{הערה|1=:R. Thomas Dudley; The effect of superstitious belief on performance following

an unsolvable problem; Personality and Individual Differences 26 (1999) 1057}} המחקר הראה גם עליה בדיווח על אמונה באמונות טפלות בעקבות התמודדות עם שאלות בלתי פתירות.

of the American Sociery for Psychical Research, 86, 199-208. }}. לפי המודל הזה הצורך לחדש את תחושת השליטה הפגועה של הילד בחייו עשוי להביא אותו לפנטזיות על אמצעים דמיוניים להשגת כח ושליטה שיתורגמו מאוחר יותר לאמונה באמונות טפלות.

 

[[קובץ:חתול שחור-אמונות טפלות.jpg|ממוזער|חתול שחור - אמונה טפלה על סימן מבשר רעות]]

דוגמאות לאמונות טפלות שרבים עדיין מאמינים בהן: