כנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
[[יהודי מנוחין]], [[אייזק שטרן]], [[יוזף סיגטי]], [[יצחק פרלמן]], [[פנחס צוקרמן]], [[שלמה מינץ]], [[מקסים ונגרוב]], [[חגי שחם]], ורבים אחרים. חמשת האחרונים הם [[ישראל|ישראלים]]. הארץ הראשונה שממנה יצאו כנרים גדולים היא ככל הנראה [[איטליה]]. אחד מהבולטים בתחום היה, כאמור, [[ניקולו פגניני]], שכתב לכינור וניגן בכינור, אך ידועים גם [[צינו פרנצ'סקטי]], [[סלבטורה אקרדו]] ואחרים. כיום הולך וגדל חלקם של כנרים אסייתיים על במות אולמי הקונצרטים.
 
מלחינים רבים כתבו [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] לכינור, ובהם [[קלאודיו מונטוורדי]], [[ארכאנג'לו קורלי]], [[באך]], [[ויולדי]], [[מוצרט]], [[בטהובן]], [[פליקס מנדלסון|מנדלסון]], [[ברהמס]], [[צ'ייקובסקי]], [[מקס ברוך]], [[סיבליוס]], [[סמואל בארבר|בארבר]], [[ג'ובאניובני בטיסטה ויוטי|ויוטי]], [[לוצ'אנו בריו|בריו]] ורבים אחרים. [[צ'ייקובסקי]], [[ניקולו פאגאניני|פגניני]] ו[[הנריק וייניאבסקי|וייניאבסקי]] הלחינו קונצ'רטי בעלי תביעות [[וירטואוז]]יות גבוהות במיוחד.
 
לחלקהיו מלחינים שכתבו יצירות לכינור במיוחד עבור כנרים מפורסמים שחיו בימיהם, כגון ברהמס, שכתב את [[קונצ'רטו לכינור של ברהמס|הקונצ'רטו לכינור שלו]] עבור הכנר [[יוזף יואכים]]. כמו כן, לכמה מן הכנרים הייתה נטייה להיקשר למלחינים מסוימים, כגון הכנר [[יוזף סיגטי]] שחבר למלחין [[בלה ברטוק]].