מאיר שמחה הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לידיעות ספרים
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{אישיות
[[קובץ:Ohr Sameach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת [[1924]]]]
| כיתוב = רבי מאיר שמחה הכהן, 1924
}}
 
'''רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק''' ([[תר"ג]], [[1843]] - [[ד' באלול]] [[ה'תרפ"ו]], [[14 באוגוסט]] [[1926]]) מגדולי רבני מזרח [[אירופה]] בדור שלפני [[השואה]]. ספריו החשובים הם "[[אור שמח (ספר)|אור שמח]]" על [[הרמב"ם]] ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו), וחידושיו על ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.
== ביוגרפיה ==
שורה 6 ⟵ 9:
ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים (זרם)|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}
 
פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי ה[[תנ"ך]] שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מה[[חרדים]] ועד [[ישעיהו ליבוביץ]]. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "[[ברלין]] היא [[ירושלים]]" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מה[[ציונות]]. במכתב שכתב ל[[קק"ל]] כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות ב[[ועידת סן רמו|סאן רעמא]], ניתן צו אשר [[ארץ ישראל]] תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה [[מצוות ישוביישוב ארץ ישראל]] ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".
 
בתו היחידה נישאה לרב [[אברהם לופטביר]] וזמן קצר אחרי הנישואים חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים.