דווית השני, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

עם מותו של הסולטאן אבו באקר ב-[[1520]], השתלט [[אחמד אבן איברהים אל-גאזי]] על [[ סולטנות אדאל]] ובסיוע של נשק מ[[האימפריה העות'מאנית]] איחד את מוסלמי [[קרן אפריקה]] ל[[ג'יהאד]] על [[האימפריה האתיופית]]. משם יצא אל-גאזי בסדרת מסעי מלחמה למוטט את האימפריה האתיופית. הוא תקף לראשונה ב-[[1528]] והנחיל לדווית השני תבוסה כואבת ב 7 או ב [[9 במרץ]] [[1529]], ב[[קרב שימברה קור]]. כעבור שנתיים הוא יצא למתקפה נוספת ושוב הביס את הכוחות האתיופיים ב[[קרב אמבסאל]], שם כמעט נפל דווית בשביו. ההיסטוריון טוען R.S. Whiteway שמאז איבד דווית השני את היכולת הצבאית להתמודד בקרב שווה כוחות מול אויביו. אחמד וצבאותיו הרסו כנסיות ומנזרים רבים בשטחים שכבשו, ו[[אסלאם|אסלמו]] בכוח אתיופים רבים. באפריל [[1533]] כינס שוב אל-גאזי את כוחותיו בדברה ברהן במטרה לבזוז את המחוזות הצפוניים של [[תיגראי]], [[בגמדר]] ו[[גוג'ם]].

אתיופיה כולה נפגעה קשות במלחמות אלו, והמלך דווית השני גם חווה אובדן אישי: בנו הבכור פיקטור נהרג בקרב ב-[[7 באפריל]] [[1537]] בידי קצין של אל-גאזי, בן אחר בשם [[מינאס, קיסר אתיופיה|מינאס]] נפל בשבי ב-[[19 במאי]] [[1539]] והוגלה ל[[תימן]]. הארמון המלכותי ב[[אמבה גישן]] נפל בינואר [[1540]], אסירי הכלא המלכותי ושומריהם נהרגו כולם והאוצר המלכותי נבזז. מאוחר יותר באותה שנה נהרג דווית עצמו בקרב ליד [[דברה דאמו]] ב 2 בספטמבר. ההיסטוריון האתיופי טדסה תמרת כתב: