תנועה אחורית (אסטרונומיה) – הבדלי גרסאות

{{קו תחתון|''כל}}'' כוכבי הלכת סובבים את השמש כנגד כוון השעון אם מביטים על מערכת השמש מ"למעלה" (כלומר מהצד של הקוטב הצפוני של כדור הארץ). כך גם לגבי הסיבוב של רוב הירחים במערכת השמש סביב כוכבי הלכת שלהם, וגם לגבי סיבוב רוב הירחים וכוכבי הלכת סביב עצמם (מלבד [[נוגה]] המסתובב עם כוון השעון, ו[[אורנוס]], ו[[פלוטו]] המסתובבים כמעט על צידם). זאת כנראה בשל האירוע היוצר המקורי המשותף למרכיבי מערכת השמש. מהירות הסיבוב של כוכב לכת סביב השמש הולכת וקטנה ככל שכוכב הלכת רחוק מהשמש{{הערה|שם=סוכנות}}. כך למשל, כדור הארץ מסתובב מהר יותר ממאדים, כוכב הלכת הבא אחריו, וגם מכל כוכבי הלכת הבאים (ההסבר להלן מתייחס למאדים אך נכון גם לשאר כוכבי הלכת הרחוקים מכדור הארץ). לכן למשל, כדור הארץ "עוקף" את מאדים במהלך סיבובם סביב השמש. בנקודת העקיפה, כלומר כשכדור הארץ נמצא בין השמש למאדים (מאדים מוגדר במצב זה כנמצא ב[[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]]{{הערה|שם=מדריך}}), מאדים הוא במרחק הקצר ביותר מכדור הארץ עבורו - ולכן בלילה זה הוא בהיר ואף גדול מעט מהרגיל. כ-20 יום לפני העקיפה מאדים מתחיל את תנועתו האחורית, המסתימת כ-20 יום לאחר העקיפה. הסיבה לתנועה האחורית (המדומה) היא שלמרות שמאדים וכדור הארץ ממשיכים שניהם בזמן העקיפה בתנועתם קדימה כנגד כוון השעון סביב השמש, הרי שבזמן העקיפה מאדים נראה מכדור הארץ כנשאר מאחור - כלומר נע בכוון ההפוך. כשכדור הארץ מתרחק מספיק ממאדים הוא נראה שוב כנע קדימה. ראו איור 2.