חוקתיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמה דק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←בישראל: בהמשך מקורות וביאור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 23:
==בישראל==
עד ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]] לא נהגה בישראל ביקורת שיפוטית סדירה על חוקי הכנסת
* ב[[בג"ץ ברגמן]] עלתה דרישה לבטל את הסעיף בחוק הבחירות לכנסת שקבע כי רק מפלגות המיוצגות כבר בכנסת תזכינה ל[[מימון מפלגות]], זאת בטענה כי הוראה זו מנוגדת לאמור בסעיף 4 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] "הכנסת תיבחר בבחירות... שוות". בית המשפט ציין כי הוא איננו מכריע בשאלה האם מסורה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית, וכן אינו מכריע בשאלה האם לחוק היסוד עליונות על חוק רגיל, (יש לציין שחוק היסוד הנדון היה משוריין בסעיף 46) זאת מכיון שהיועץ המשפטי לממשלה הסכים להניח לצורך הדיון, ללא הכרעה, כי התשובה לשאלות אלה חיובית. משכך פסק בית המשפט כי הוראת החוק בדבר מימון המפלגות סותרת את הוראת השוויון שבחוק היסוד והורה לכנסת שלא לנהוג על פיו, ולחילופין, לחוקקו מחדש ברוב מוחלט.
* בפסק הדין '''נגב תחנת שירות לאוטומובילים נגד מדינת ישראל''' נטען על ידי המערער כי התקן שעליו עבר אינו תקף שכן הממונה על התקינה שקבע אותו לא הוסמך כנדרש ב[[חוק יסוד: הממשלה]]. עם זאת, סמכותו של השר להאציל את סמכות זו לממונה על התקינה נקבעה ב[[חוק התקנים]]. בית המשפט הכריע לטובת חוק התקנים, על פי הכלל לפיו חוק פרטני גובר על חוק כללי. בית המשפט לא העניק כל חשיבות לעובדה שכנגד החוק הפרטני עמדה הוראת חוק יסוד. (חוק יסוד: הממשלה איננו משוריין.)
* ב[[בג"ץ קניאל]] עלתה דרישה לפסול את [[חוק בדר-עופר]] בטענה כי הוא עומד בסתירה להוראת השוויון שבחוק יסוד: הכנסת. חוק בדר עופר חוקק ברוב מוחלט, אך נטען כי מכיון שלא נחקק כחוק יסוד, הרי שדינו להתבטל בפני חוק היסוד. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא מצא הוראה המחייבת כי השינוי ייעשה דווקא בהליך חקיקה של חוק יסוד.
נפסק כי חוקי היסוד שאינם משוריינים אינם עליונים על חוקים רגילים. באותה שנה נחקקו שני חוקי יסוד העוסקים ב[[זכויות האדם]]: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. חוקים אלו צורפו לחוקי היסוד הקיימים.
ב[[פסק דין בנק המזרחי]], משנת [[1995]], נפסק לראשונה כי חוקי היסוד מהוים תחליף לחוקה במדינת ישראל וכן נקבע שבית המשפט העליון יכול לבטל את חוקי הכנסת אשר סותרים את חוקי היסוד. התהליך של חקיקתם של חוקי היסוד ופרשנותם בפסק הדין המזרחי מכונה "[[המהפכה החוקתית]]".
| |||