חוקתיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגדרה מדוייקת יותר תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←ביקורת שיפוטית: הגהה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 11:
במדינות שבהן מוקנית לבית המשפט או למועצה חוקתית סמכות ביקורת שיפוטית, עשוי כל חוק שנחקק על ידי בית המחוקקים להיות מוכרז כבלתי חוקתי על ידי הגוף המוסמך לברור בענייני חוקה. כאשר גוף זה קובע כי חוק כלשהו סותר את החוקה, הוא מכריז שהחוק אינו חוקתי, ולמעשה פוסל את החוק כולו או חלקו. הליך זה, שבו [[הרשות השופטת]] מבקרת את פעולתן של [[הרשות המחוקקת]] ו[[הרשות המבצעת]], נקרא [[ביקורת שיפוטית]].
פרט לחקיקה, פעולות אחרות של גופי שלטון עשויות להיות מוגדרות
המקרה הראשון הידוע של ביקורת שיפוטית הוא בהגדרת החוקה של [[הרפובליקה הפרתנופאית]] {{אנ|Parthenopean Republic}} משנת [[1799]], בה הוגדר גם בית משפט לחוקה. רפובליקה זו הייתה קיימת רק במשך 6 חודשים, ולאחר מכן נכבשה בידי [[ממלכת סיציליה]].
שורה 17:
[[פסק דין מרבורי נגד מדיסון]] הוא פסק דין תקדימי של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]], שהתקבל ב-[[24 בפברואר]] [[1803]], ובו נקבעו עקרון הביקורת השיפוטית והדרישה שכל חוק שמתקבל בקונגרס יחויב לעלות בקנה אחד עם החוקה. התקדים גם קבע את בית המשפט העליון כמוסד המבקר את החוקים הפדרליים על בסיס פרשנותו לחוקה.
מדינות ללא חוקה מוסדרת, בהן [[ישראל]] ו[[קנדה]], הגדירו אוסף של [[חוקי יסוד]] המשמש את בית המשפט העליון כבסיס לדיונים בנושאי חוקתיות. גם [[מערכת המשפט הבריטית]] הגדירה אוסף של חוקי יסוד המשמש לבדיקת חוקתיות. בבריטניה
במספר מדינות, בהן [[הולנד]] ו[[שוויץ]], בית המשפט העליון רשאי לקבוע כי חוק הוא לא חוקתי, אך אין לו סמכות לפסול חוקים על בסיס זה.
| |||