הבדלים בין גרסאות בדף "יובנאליס"

נוספו 41 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אולם, מהפרטים שמופיעים בכתביו אפשר לבנות מסגרת-זמן כרונולוגית משוערת שבה הוא פעל:
* '''ספר ראשון''' (סאטירות 1–5) - הוא מזכיר את מותו של הקיסר [[דומיטיאנוס]] ואת המשפט של הסנאטור מאריוס פריסקוס (Marius Priscus) על סחיטה (שנת 100 לספירה).{{הערה| E. Courtney, A Commentary on the Satires of Juvenal (London: The Athlone Press, 1980), 1; Michael Coffey, Roman Satire (Methuen and Co Ltd, 1976), 122; Niall Rudd, Lines of Enquiry: Studies in Latin Poetry (Cambridge University Press, 1976), 87; Green, Juvenal, 10, 12; Highet, Juvenal the Satirist, 11.}}
* '''ספר שני''' (סאטירה 6) - יש אזכורים לגבי תופעות טבע במזרח כגון [[שביט|כוכב השביט]] שנראה בנובמבר של שנת [[115]] ואזכורים לגבי רעידת אדמה בדצמבר של אותה שנה אשר סכנה את חייו של הקיסר [[טראיאנוס]]..{{הערה| Coffey, Roman Satire, 123; Green, Juvenal, 12.}}
*'''ספר שלישי''' (סאטירות 7–9) - יובנאליס מהלל את "הקיסר" בתור תקווה גדולה כפטרון אומנות וסביר להניח שהכוונה הייתה לקיסר [[אדריאנוס]].{{הערה| רחל בירנבאום, תרגום., יובנאליס: הסטירות (ירושלים: מוסד ביאליק, 2003), 11; Rudd, Lines of Enquiry, 87; J. Wight Duff, A Literary History of Rome in the Silver Age: From Tiberius to Hadrain (London: Ernest Benn, 1964), 481; Highet, Juvenal the Satirist, 13-14; Green, Juvenal, 12-13. }}
*'''ספר רביעי ''' (סאטירות 10–12) - הוא איננו מתוארך בוודאות ואין בו ראיות כדי לנחש את תאריך פרסומו המדויק, אך המאורעות שמתוארים בו התרחשו לאחר מות טראיאנוס ולכן יש סבירות שהספר יצא לאור בקירוב לשנת [[125]].{{הערה| Green, Juvenal, 13; בירנבאום, יובנאליס, 12.}}
*'''ספר חמישי''' (סאטירות 13–16) - מזכיר את הקונסול [[פונטיוס קאפיטו]] {{אנ| Gaius Fonteius Capito}} שכנראה פעל בשנת [[58]] או [[67]]. הספר כנראה יצא לאור בין השנים [[127]] -[[130]] לספירה.{{הערה|Susanna Morton Braund, The Roman Satirists and Their Masks (Bristol Classical Press, 1996), xiii; Courtney, A Commentary on the Satires of Juvenal, 1-2; Braund, Juvenal and Persius, 19; Coffey, Roman Satire, 123; Duff, A Literary History of Rome in the Silver Age, 481-482; Green, Juvenal, 14. }}
בסאטירות שלו, מזכיר יובנאליס שהוא חי ב[[מצרים]], שם היה עד למעשה [[קניבליזם|קניבלי]] ושקיבל חינוך [[רטוריקה|רטורי]].{{הערה| בירנבאום, יובנאליס, 10}} מהמידע הזה, אפשר לשער שיובנאליס חיי או פעל בין שנות ה-50 עד ה-130. ביצירותיו יובנאליס מזכיר את צעירותו ואת העבר, את החולשה של הזקנה ומדבר אל זקנים אחריו כאל קולגות שווים, מה שמרמז על כך שהוא כתב בשנות הארבעים המאוחרות לחייו ופרסם את כתביו בגיל "מאוחר" זה, מאשר בגיל צעיר.{{הערה| Highet, Juvenal the Satirist, 4.}}
הוא כנראה שהה ברומא בזמן שלטונו של דומיטיאנוס, מאחר שהסאטירות שלו עוסקות בדמויות מן התקופה הזו.{{הערה| Highet, Juvenal the Satirist, 5.}}
המסורת מתקשה להצביע על התאריכים שבהם יובנאליס נולד ומתי הוא מת. שנת [[55]] היא ניחוש אפשרי לתאריך לידתו ומסתדרת עם שאר הראיות. תאריך מותו המשוער היה [[138]], שנת מותו של הקיסר אדריאנוס. מיקום מותו גם אינו יודע – ישנם מקורות שטוענים שהוא מת במקום גלותו שבמצרים, בעוד שאחרים טוענים שהוא מת ברומא לאחר שחזר מגלות, תודות לקיסר [[נרווה]] אשר החזיר את הגולים הפוליטיים מתקופת הטרור של דומיטיאנוס.{{הערה| Green, Juvenal, 11.}}
 
על פי הביוגרפיות המסורתיות מקום לידתו של יובנאליס היה ב[[עיר]] [[אקווינום]] {{אנ|Aquino, Italy}} שבלטיום (כיום מחוז [[לאציו]] שב[[איטליה]]). מן המקורות הללו ניתן להסיק שיובנאליס היה אזרח רומי חופשי, בנו (או בנו החורג) של עבד משוחרר שהתעשר, אשר עסק למחייתו בתור רטוריקן או [[עורך דין]].{{הערה| Duff, A Literary History of Rome in the Silver Age, 478; Highet, Juvenal the Satirist, 5; Green, Juvenal, 10.}} ישנם אזכורים אודות אימו ואחותו, שתיהן נשאו את השם ספטומוליה, ואח חורג בשם פוסקיוס, אך אלו הן בדיות גמורות.{{הערה| Knoche, Roman Satire, 144; Duff, A Literary History of Rome in the Silver Age, 479. }}
 
על פי המסורות, את הסאטירות הראשונות שיובנאליס חיבר הוא לא חיבר לשם הפרסום, אלא לשם ביקורת על השחקן-הפנטומימאי [[פאריס (פנטומימאי)|פאריס]] {{אנ| Paris (actor under Domitian)}}, אשר היה חביב על הקיסר דומיטיאנוס, שהוצא להורג בשנת 83 לספירה באשמת חלוקת תפקידי קצונה בכירים תמורות הטבות אישיות (למרות שבפועל הוא כנראה הוצא להורג בחשד שהיה המאהב של הקיסרית). לאחר שכתביו זכו בפרסום, יובנאליס הכניס לתוך הסאטירות את הטורים (סאטירה 7, 90-92) הדנים בפאריס, מעשה אשר גרם לקיסר דומיטיאנוס להעניש אותו על כך.{{הערה| Kirk Freudenburg, Satires of Rome: Threatening poses from Lucilius to Juvenal (Cambridge University Press, 2001), 235; Duff, A Literary History of Rome in the Silver Age, 477-479; Coffey, Roman Satire, 121; Knoche, Roman Satire, 144; Green, Juvenal, 10, 18-19; Courtney, A Commentary on the Satires of Juvenal, 6-8.}} כתוצאה, יובנאליס הוצא מרומא ומונה למפקד במקום נידח במצרים, מינוי שהיה בעצם הגליה פוליטית. בפועל, יותר סביר להניח שיובנאליס הוגלה כחלק מהמגמה של הטרור של דומיטיאנוס (96-93 לספירה).{{הערה|Green, Juvenal, 19.}} במצרים הוא מת כתוצאה מ"גועל", "רוגז" ו"צער".{{הערה|Freudenburg, Satires of Rome, 238; Green, Juvenal, 10-11.}}
 
כאמור, יש פקפוק לגבי אמינותם של המקורות הביוגרפיות הללו: הסבירות שקיסר ישלח אדם מבוגר לשמש כנציב צבאי בגבולות האימפריה או שיובנאליס יתקיף את הקיסר וחצרו בצורה ישירה ובוטה שכזו הייתה נמוכה מאוד. ההשערה המקובלת היא שסיפור ההגליה הוא תוצר של בדותות מאוחרות שנועדו לספק פרטים על משורר אלמוני, להסביר את המרירות והזעם המחלחלים ביצירותיו ולהפיח עניין מחודש בו.{{הערה|בירנבאום, יובנאליס, 11; ;Coffey, Roman Satire,121-122 Courtney, A Commentary on the Satires of Juvenal, 7-11.}}