קובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 82:
[[קובץ:Raúl Castro.JPG|שמאל|ממוזער|150px|נשיא קובה, ראול קסטרו]]
בקובה מונהג [[משטר חד-מפלגתי]], שבו ה[[מפלגה]] החוקית היחידה היא [[המפלגה הקומוניסטית של קובה|המפלגה הקומוניסטית]].
=== הרשות המחוקקת ===
[[הרשות המחוקקת]] בקובה היא '''האסיפה הלאומית של כוח העם''' ("Asamblea Nacional del Poder Popular"), המונה 609 חברים, ה"נבחרים" אחת לחמש שנים. מחצית מהחברים ממונים בידי ארגונים יציגים שונים (ארגוני חקלאים, ארגוני סטודנטים וכיוצא באלה) ומחציתם נבחרים בבחירות אישיות באסיפות אזוריות, בהן רשאי להשתתף כל אזרח שמלאו לו 16 שנים. בבחירות אלה מתחרה מועמד אחד בלבד על מושב באספה, ההצבעה היא בעדו או נגדו, והוא נדרש להשיג 50% לפחות מהקולות. ככל הנראה יעד זה אינו קשה במיוחד, שכן בבחירות שנערכו בשנת [[2008]], למשל, השיגו כל המועמדים לפחות 85% מהקולות.{{הערה|1=[http://www.granma.co.cu/secciones/candidatos/nuestros_diputados.htm דיווח על תוצאות הבחירות] בעיתון Granma.}}
שורה 89 ⟵ 88:
הסמכות ליזום הצעות חוק אינה מצויה רק בידי הממשלה או חברי האסיפה הלאומית, וגם אזרחים שאספו 10,000 חתימות רשאים ליזום חקיקה ולהציעה לאסיפה הלאומית.
=== הרשות המבצעת ===
ראש המדינה בקובה הוא [[נשיא מועצת המדינה של קובה|יושב-ראש מועצת המדינה]] ("Consejo de Estado"), המכהן גם כיושב-ראש מועצת השרים ("Consejo de Ministros de Cuba"). עד [[1976]] היו לקובה נשיא וראש ממשלה, אך משרות אלו בוטלו עם קבלת החוקה הנוכחית באותה שנה. עם זאת, יושב-ראש מועצת המדינה עדיין מכונה לעיתים, באופן שגוי, כנשיא קובה. יו"ר מועצת המדינה וחבריה נבחרים בידי האסיפה הלאומית אחת לחמש שנים. עד 2008 כיהן בתפקיד זה היה פידל קסטרו, ולאחר שהודיע על כוונתו שלא להתמודד לכהונה נוספת, היה ראול קסטרו, אחיו, ליו"ר. בשנת 2011 נבחר ראול למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בידי האסיפה הלאומית. ליושב-ראש מועצת המדינה סגן ראשון וחמישה סגנים נוספים. במקרה של מות היו"ר, מחלתו או היעדרותו, ממלא את מקומו סגן יושב-ראש מועצת המדינה הראשון. מכוח הוראה זו, מילא ראול קסטרו את מקומו של אחיו בין 2006 ל-2008. מ-[[19 באפריל]] [[2018]] מכהן [[מיגל דיאס-קאנל]] כיושב ראש מועצת המדינה.
במועצת המדינה 31 חברים, הנבחרים על ידי האסיפה הלאומית. תפקידה של המועצה לאשר וליישם את ה[[חקיקה]] של האסיפה הלאומית, ובסמכותה לכנס אותה לכינוסים מיוחדים בזמן הפגרה.
מועצת השרים כוללת, פרט ל[[שר]]ים גם את סגני יושב-ראש מועצת המדינה ואת מזכירה. מועצת השרים מתווה את מדיניותה הכלכלית של קובה ואת יחסי החוץ שלה, ואחראית על יישום ואכיפת החוקים, לאחר שאלה מאושרים בידי האסיפה הלאומית ומועצת המדינה.
=== הרשות השופטת ===
מערכת המשפט הקובנית מורכבת משלוש ערכאות: בית המשפט העליון (Tribunal Supremo Popular), בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט העירוניים. שופטי בית המשפט העליון נבחרים בידי האסיפה הלאומית, השופטים המחוזיים בידי האסיפות המחוזיות והשופטים העירוניים בידי מועצות הערים.
הספרדים הם אלה שהניחו את התשתית למערכת השיפוט הקובנית, והדבר ניכר גם לאחר עצמאותה של קובה. [[קודקס אזרחי|הקודקס האזרחי]] הספרדי, למשל, היה בתוקף עד [[1987]], בשינויים מסוימים. לאחר המהפכה הקובנית ערך השלטון החדש מספר שינויים מבניים, עד לעיצובו של המבנה הנוכחי שעוגן ב[[חוקה]] של [[1976]].
=== שלטון מקומי ===
[[קובץ:CubaSubdivisions.png|שמאל|ממוזער|350px|[[מחוזות קובה]]]]
| |||