ישכר דב רוקח – הבדלי גרסאות

|תואר=האדמו"ר מבעלזאמבעלז

|חסידות=[[חסידות בעלז|בעלזאבעלז]]

הרב '''ישכר דב רוֹקֵחַ''' (השני) (נולד ב[[ח' בשבט]] [[ה'תש"ח]], [[19 בינואר]] [[1948]]) הוא ה[[אדמו"ר]] [[חסידות בעלז|מבעלזאמבעלז]] משנת [[ה'תשכ"ו]] ([[1966]]) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. מונה לאדמו"ר בגיל 18. בהנהגתו התגבשה חסידות בעלז לאחת החסידות הגדולות בישראל, הוא הוביל בה שינויים וביסס את מוסדותיה.

נולד ב[[תל אביב]] לרב [[מרדכי רוקח]] מ[[בילגוריי]], ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הוא אחיין של רבי [[אהרן רוקח]], ה[[אדמו"ר]] מבעלזאהקודם מבעלז הקודם. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו האמור.

ב[[בר מצווה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזאבעלז בתל אביב, השתתפו אלפי [[יהדות חרדית|חרדים]], ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דב בריש ווידנפלד]].

למרות מחלוקת בנושא בין החסידים, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע בליל [[י"ב בתמוז]] [[ה'תשכ"ו]] ([[30 ביוני]] [[1966]]), בגיל 18 בלבד, באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזאמבעלז. ההכרעה לבצע את ההכתרה התקבלה בהנחיית אבי חותנו האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויזניץ]], האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ורבנים נוספים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|"הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר|1966/07/01|00105}}.}}.

לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב גשר החיים בשכונת [[מקור ברוך]] שב[[ירושלים]], בקרבת ישיבת בעלזאבעלז. לאחר בניית [[קריית בעלז]] עבר להתגורר בשכונה החדשה, ובהמשך נכנס להתגורר בבית הצמוד ל[[מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז|בית הכנסת של החסידות]]. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר ב[[ימי חול|ימות החול]] וכן [[מקווה]] פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול) שבו הוא מנהל את הטישים.

לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזאבעלז, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]].

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך [[ילד]]ים, עד לשנת [[תשל"ו]] ([[1975]]), אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב [[שמעון למברגר]], האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בקריית בעלזאבעלז, בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.

בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלזאבעלז מ[[העדה החרדית]] והצטרפות פומבית ל[[אגודת ישראל]]. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלזאבעלז בשם "[[קהל מחזיקי הדת]]", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמשאו במוצאי שמחת תורה (בפי החסידים "שטייעדיגע תורה"<ref>תרגום מאידישמיידיש: דבר תורה בעמידה, בשונהבניגוד מכללשאר ימותהמקרים השנהשבהם בהםנושא האדמו"ר נושא דבריו בישיבהדברים</ref>) [[ה'תשמ"ב|תשמ"ב]] הוא תקף את שיטת האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], הרב [[יואל טייטלבוים]], שהיה נשיא ו[[גאב"ד]] העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית השיבו במתקפות אישיות נגדו. משנת [[2005]] נערכו ניסיונות פיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז, ובשנת [[2012]] נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב [[אהרן טייטלבוים]], גיסו של רבי ישכר דב, ובהמשך אף עם [[חסידות תולדות אברהם יצחק]].

משנת [[1995]] חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקא|מחנובקא]], לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז בעת מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלז מחנובקא". בשנת [[2012]] ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה, ובהמשך אף נערךנחתם הסכם שלום בין החסידויות.

רבי ישכר דב היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת [[1981]], בעת הפילוג באגודת ישראל ב-[[1988]] הצטרף האדמו"ר מבעלזאמבעלז לתנועת [[דגל התורה]] הליטאית וצורף ל[[מועצת גדולי התורה]] שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובהם חותנו, שכיהן אז כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-2000 שבה בעלזאבעלז לאגודת ישראל, והאדמו"רוהוא שב להיות חבר שוב במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הרב רוקח ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2745039&whichpage=1&forum_id=21079 ראיון עם ירמיה דמן].}}. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלזאבעלז, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש" ו"וחסד ה'"{{הערה|1=[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=759797&sid=826d0f228343042bac780ae4a8f38992#p759797 רשימה מליאה של ניגוניו], בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".}}{{הערה|1=חיים ברקוביץ, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=4923 הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה], ט' באדר תשע"ג, באתר לדעת}}.

החל מאמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי, בהן חילוקי דעות שנוצרו בין [[מפלגת ש"ס]] והרב [[עובדיה יוסף]] ל[[יהדות התורה|יהדות התורה,]] ומתיחויותוכן מתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל,. כןהוא היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב [[ישראל הגר]] לחיק חסידות ויז'ניץ{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}}}.