אלכסנדר מקנזי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה משמעותית של הערך על פי תרגום ועריכה מהויקי האנגלית. |
|||
שורה 2:
{{מנהיג
|שם=אלכסנדר מקנזי
|תמונה=[[קובץ:Alexander MacKenzie - portrait.jpg|
|כיתוב=Alexander MacKenzie
|שם בשפת המקור=Alexander Mackenzie
שורה 8:
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=[[28 בינואר]] [[1822]]
|מקום לידה=[[
|תאריך פטירה=[[17 באפריל]] [[1892]]
|מקום פטירה=[[טורונטו]], [[קנדה]]
|מפלגה=[[המפלגה הליברלית של קנדה|המפלגה הליברלית]]
|בת-זוג=
|בן-זוג=
|אתר אינטרנט=
שורה 23:
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[ג'ון אלכסנדר
|הבא בתפקיד=[[ג'ון
|תפקיד מעל=
|תחת תפקיד=
}}
|שם השושלת=
|תואר=
שורה 37 ⟵ 35:
|צאצאים=
|יורש העצר=}}
'''אלכסנדר מקנזי''' (ב[[אנגלית]]: '''Alexander Mackenzie'''; {{כ}} [[28 בינואר]] [[1822]]
מקנזי נולד בלוגיראט (Logierait) שב[[מחוזות סקוטלנד|מחוז]] פרת'שייר שב[[סקוטלנד]]. בהיותו בן 13, בעקבות מותו של אביו, הוא נטש את לימודיו בבית הספר והחל להתלמד כ[[סיתות|סתת אבנים]]. כאשר מלאו לו 20 הוא היגר ל[[קנדה]] והתיישב באזור שבו שוכנת כיום [[אונטריו]]. בעיסוקו כסתת אבנים הוא נחל הצלחה והתאפשר לו לעסוק בתחומי עניין נוספים, כמו עריכת עיתון פרו-רפורמיסטי. ב-[[1861]] נבחר מקנזי לאסיפה המחוקקת של פרובינציית קנדה והיה מתומכיו של ג'ורג' בראון.
ב-[[1867]] נבחר מקנזי ל[[בית הנבחרים של קנדה]] מטעם [[המפלגה הליברלית של קנדה|המפלגה הליברלית]]. באמצע שנת [[1873]] הוא היה למנהיג המפלגה, ולפיכך למנהיג האופוזיציה וכמה חודשים לאחר מכן החליף את [[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]] כ[[ראש ממשלת קנדה]], בעקבות התפטרותו של זה האחרון בעקבות "השערורייה הפסיפית" {{אנ|Pacific Scandal}}. בבחירות של [[1874]] ניצחו מקנזי והליברלים ברוב ברור. הוא היה אהוד בקרב הציבור הכללי בשל הרקע הצנוע שלו ובשל נטיותיו הדמוקרטיות.
כראש ממשלה המשיך מקנזי בתכנית בניין האומה שהחלה על ידי קודמו. ממשלתו ייסדה את [[בית המשפט העליון של קנדה]] ואת [[המכללה המלכותית הצבאית של קנדה]] והקימה את מחוז קיוויטין (Keewatin) כדי לנהל בצורה טובה יותר את השטחים החדשים ממערב שזה אך נרכשו עבור קנדה. עם זאת, התקדמות סלילת [[קו הרכבת הקנדית הפסיפית]] התנהלה לאיטה והיה על הממשלה להתמודד עם תוצאות [[המשבר הפיננסי של 1873]]. בבחירות של [[1878]] ספגה ממשלתו של מקנזי תבוסה מוחצת. הוא המשיך לכהן כמנהיג המפלגה הליברלית במשך שנתיים וכיהן כחבר הפרלמנט עד מותו מ[[שבץ מוחי]].
==ראשית חייו==
מקנזי נולד בלוגיראט (Logierait) שב[[מחוזות סקוטלנד|מחוז]] פרת'שייר שב[[סקוטלנד]] כבנם של אלכסנדר מקנזי האב ושל רעייתו מרי סטיוארט (פלמינג) שנישאו ב-[[1817]]. הוא היה הבן השלישי מתוך עשרה בנים. אביו היה [[נגרות|נגר]] ובונה ספינות שלצורך פרנסתו נדד ממקום למקום בתקופה שלאחר תום [[המלחמות הנפוליאוניות]] ב-[[1815]]. מקנזי האב מת ב-[[7 במרץ]] [[1836]] ובנו אלכסנדר, שהיה אז בן 13, נאלץ לסיים את לימודיו הרשמיים כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא המשיך להתלמד כסתת אבן והכיר את אשתו, הלן נייל, באירווין, שם אביה עבד גם הוא כסתת. משפחת נייל הייתה משפחה [[בפטיזם|בפטיסטית]] ולפיכך, זמן קצר לאחר מהן המיר מקנזי את דתו מהנצרות ה[[פרסביטריאניזם| פרסביטריאנית]] לנצרות הבפטיסטית. יחד עם משפחת אשתו, הוא היגר ב-[[1842]] לקנדה כדי לחפש אחר חיים טובים יותר. אמונתו של מקנזי קישרה אותו לתנועת ההתנזרות ממשקאות אלכוהוליים שבהדרגה הפכה למשפיעה יותר ויותר, במיוחד במערב קנדה בה הם חיו.
מקנזי ומשפחת נייל התיישבו ב[[קינגסטון (אונטריו)|קינגסטון]] שב[[אונטריו]]. [[אבן גיר|אבן הגיר]] המצויה באזור הייתה קשה מדי לכלי הסיתות שלו ומכשלא היה ברשותו סכום הכסף הדרוש לרכישת כלים חדשים, קיבל מקנזי משרת פועל בניין ולקח חלק בבנייה ברחוב הנסיכה שבעיר. קבלן הבניין שאצלו הועסק נקלע לקשיים כספיים ולפיכך קיבל ממנו מקנזי שטר חוב עבור המשכורת של חודשי הקיץ. בהמשך התברר כי שטר חוב זה הוא חסר כל ערך. בהמשך זכה מקנזי בחוזה בנייה לבניית קשת עמידה לפצצות בפורט הנרי. מאוחר יותר הוא היה למנהל העבודה שבנה את ארבעת [[מגדלי מרטלו|מגדלי המרטלו]] של קינגסטון. הוא גם היה מנהל העבודה של מיזם [[תעלת ולנד]] ותעלת לאשין. בעת שעבד בתעלת בוהרנוי, נפלה עליו אבן במשקל של טונה אחת וריסקה את אחת מרגליו. הוא החלים מפציעתו, אך רגלו לא שבה מעולם למלוא כוחה. בעת שהיה בקינגסטון החל מקנזי להיות מתנגד תקיף לזכויות יתר פוליטיות ודתיות ולשחיתות ממשלתית.
ב-[[1845]] נשא מקנזי את הלן נייל לאישה ויחד הם הביאו לעולם שלושה ילדים, שמתוכם, רק בתם מרי, הגיעה לבגרות. ב-[[1847]] הם עקרו לסרינה שבאונטריו (אז מערב קנדה) ושנה לאחר מכן נולדה שם מרי. עד מהרה הצטרפו אליהם אחיו ואמו שהגיעו מסקוטלנד. הוא החל לעבוד כקבלן ציבורי וקנה את המוניטין שלו כאדם חרוץ והגון ופיתח דרכי חשיבה כלכליות מנקודת ראותו של האדם העובד. מקנזי סייע לבנות בתי משפט ובתי כלא רבים ברחבי דרום אונטריו. כמה מהם עומדים על תילם עד היום, כולל בית המשפט ובית הכלא של סנדוויץ' (כיום חלק מ[[וינדזור (אונטריו)|וינדזור]], [[אונטריו]]) שכיום משמש כמרכז קהילתי ואת בית המשפט ובית הכלא של מחוז קנט שבצ'טהאם. ב-[[1859]] הוא גם התמודד ללא הצלחה על המכרז לבניית בניין הפרלמנט ב[[אוטווה]]. ב-[[1852]] נפטרה הלן ושנה לאחר מכן הוא נשא לאישה את ג'יין סים.
==ראשית הקריירה הפוליטית==
מקנזי היה מעורב בפוליטיקה כמעט מרגע הגיעו לקנדה. הוא נאבק בלהט לשוויון ולחיסול כל סוג של הבחנה מעמדית. ב-[[1851]] הוא היה למזכיר מפלגת הרפורמה בלמבטון. לאחר ששכנע אותו להתמודד בבחירות של מחוז הבחירה המקומי הוא ניהל את מערכת הבחירות של ג'ורג' בראון, בעליו של העיתון הרפורמיסטי, The Globe וסייע לבראון לזכות במושב הראשון שלו באסיפת המחוקקים. מקנזי ובראון נותרו ידידים קרובים ועמיתים למשך כל ימי חייהם. ב-[[1852]] היה מקנזי לעורך של עיתון רפורמיסטי אחר, Lambton Shield. כעורך, השמיע לעתים מקנזי את קולו באופן חזק מדי והוביל את העיתון לתביעות דיבה שהוגשו נגדו על ידי מועמדים מקומיים מהמפלגה השמרנית. בשל העובדה שאחד העדים באחד המשפטים טען לחיסיון ממשלתי ולא יכול היה למסור את עדותו, הפסיד העיתון במשפט ונאלץ להסגר עקב קשיים כספיים. לאחר שאחיו, הופ מקנזי, דחה הצעה להתמודד בבחירות לאסיפה המחוקקת, התמודד אלכסנדר מקנזי בעצמו וזכה במושב הראשון שלו כמחוקק ב-[[1861]]. כאשר ב-[[1865]] פרש בראון מ"הקואליציה הגדולה" על רקע המשא ומתן על יחסים הדדיים עם [[ארצות הברית]], הוזמן מקנזי להחליפו כנשיא המועצה. מתוך חשש ממניעיו של [[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]] ומתוך נאמנות לעקרונותיו, דחה מקנזי את ההצעה.
ב-[[1867]] נבחר מקנזי ל[[בית הנבחרים של קנדה]] כנציג [[מחוז בחירה|מחוז הבחירה]] של למבטון. [[המפלגה הליברלית של קנדה]] לא הייתה אז גוף ארצי מלוכד וכשלא עלה בידו של בראון לנצח במחוז הבחירה שבו הוא התמודד, לא היה למפלגה גם שום מנהיג רשמי. מקנזי לא סבר שהוא הבחירה הטובה ביותר לתפקיד זה ואף על פי שהוא דחה הצעות לקבל את התפקיד, הוא שימש כמנהיג [[דה פקטו]] של המפלגה וכמנהיג האופוזיציה.
==ראש ממשלת קנדה==
ב-[[1873]], כאשר ממשלת מקדונלד נפלה בעקבות "השערורייה הפסיפית", קרא המושל הכללי, [[פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד|הלורד דפרין]] למקנזי, שנבחר כמנהיג המפלגה הליברלית רק כמה חודשים קודם לכן, כדי להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שהרכיב ממשלה ביקש מקנזי מהמושל הכללי להכריז על עריכת בחירות כלליות בינואר [[1874]]. הליברלים ניצחו בבחירות אלו לאחר שזכו ב-53.8% מכלל הקולות, שיא של כל הזמנים בתולדותיה של קנדה. מקנזי כיהן כראש הממשלה עד לבחירות של [[1878]] כאשר השמרנים בהנהגתו של מקדונלד שבו לשלטון והקימו ממשלת רוב.
היה זה יוצא דופן לאדם עם רקע צנוע כמו של מקנזי לקחת על עצמו תפקיד כזה בגיל שבו הוא מוצע רק ליחידי סגולה. הלורד דפרין, שכיהן אז כמושל הכללי, הביע חששות מוקדמים על האפשרות שסתת אבן יעמוד בראש הממשלה. אך בפגישה אתו השתנו דעותיו של דפרין:
{{ציטוט|תוכן="צר אופקים ובלתי מנוסה ככל שיהיה מקנזי, אני מאמין שהוא אדם הגון ביסודו, בעל עקרונות ובעל כוונות טובות".}}
בנוסף לתפקידו כראש הממשלה לקח מקנזי על עצמו את תפקיד השר לעבודות ציבוריות ודאג להשלמת בנייתם של בנייני הפרלמנט. כאשר הוא עבד על התכניות של האגף המערבי של הבניינים, הוא הוסיף גרם מדרגות מעוגל שהוביל ישירות ממשרדו אל מחוץ לבניין שאפשר לו להתחמק ממבקשי החסות שהמתינו לו במבואה של לשכתו. כהוכחה להרהוריו של דפרין על דמותו, סלד מקנזי מהפטרונות שנלוותה לחיים הפוליטים. על כל פנים, הוא הבין שזהו רע הכרחי כדי לשמור על אחדות מפלגתית וכדי להבטיח את נאמנותם של עמיתיו הליברלים.
בהתאם לעקרונותיו הדמוקרטיים, סירב מקנזי שלוש פעמים להצעות לקבל תואר [[אביר]]ות, ולפיכך היה היחידי מבין שמונת ראשי ממשלת קנדה הראשונים שלא הוענק לו תואר כזה. הוא גם דחה הצעה להתמנות כחבר ב[[המועצה המלכותית|מועצה המלכותית]] ועקב כך הוא לא נשא את התואר "הנכבד" (Right Honourable). הוא מעולם לא חדל להתגאות ברקע שלו כבן למעמד העובדים. פעם אחת, כאשר סייר בפורט הנרי, בעודו ראש ממשלה, הוא שאל את החייל שליווה אותו אם ידוע לו עובי החומה שלידו. החייל הנבוך התוודה שהוא לא יודע ומקנזי השיב, "אני יודע. עובי החומה הוא חמישה [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] ועשרה [[אינץ']] (178 ס"מ). אני יודע זאת כי אני בניתי אותה בעצמי!".
כראש הממשלה שאף מקנזי לשפר ולפשט את מנגנוני הממשלה ורשם לזכותו שיא מרשים של חקיקה רפורמיסטית. הוא הנהיג את ה[[הצבעה חשאית|הצבעה החשאית]] בבחירות, הוביל את הקמתו של [[בית המשפט העליון של קנדה]], הקים את [[המכללה המלכותית הצבאית של קנדה]] בקינגסטון ב-[[1874]], וב-[[1878]] הקים את משרד המבקר הכללי (Auditor General). הוא השלים את סלילת מסילת הברזל האינטר-קולוניאלית, אך האט את קצב סלילת [[קו הרכבת הקנדית הפסיפית]] בשל [[המשבר הפיננסי של 1873]], וכמעט והגיע לעימות קשה עם הלורד דפרין בנוגע למעורבותה של בריטניה. מקנזי עמד על זכויותיה של קנדה כאומה ולחם למען עליונותו של הפרלמנט ולמען הגינותה של הממשלה. מעל הכל, הוא היה ידוע ואהוב בשל הגינותו ויושרתו.
בכל אופן, תקופת כהונתו כראש הממשלה עמדה בסימן המשבר הפיננסי, שאותו לא יכלה ממשלתו של מקנזי להקל. ב-[[1874]] ניהל מקנזי משא ומתן עם [[ארצות הברית]] על הסכם [[סחר חופשי]], שיבטל את המכסים הגבוהים שהוטלו על סחורות קנדיות בשווקים האמריקאים. אף על פי כן, צעד זה לא חיזק את הכלכלה ובניית קו הרכבת הפסיפית הואטה באופן משמעותי בשל חוסר מימון. ב-[[1876]] הכריזה המפלגה השמרנית שישבה אז באופוזיציה על "המדיניות הלאומית" שבמרכזה עמדה הנהגת מכסי מגן. כאשר נערכו בחירות כלליות בסיום תקופת הכהונה של מקנזי, השמרנים שבו לשלטון לאחר שנחלו ניצחון סוחף.
==שנותיו האחרונות==
לאחר תבוסת ממשלתו נותר מקנזי כמנהיג האופוזיציה למשך שנתיים, עד [[1880]]. עד מהרה הוא לקה בחולי מסתורי שהתיש את כוחו ונטל ממנו את היכולת לדבר. אף על פי כן הוא המשיך לכהן כחבר הפרלמנט עד יומו האחרון. אלכסנדר מקנזי מת ב-[[1892]] כתוצאה מ[[שבץ מוחי]] שנגרם כתוצאה ממכה בראשו שנחבל בעת שנפל. הוא מת ב[[טורונטו]] ונקבר בבית הקברות לייקוויו שבסרינה, [[אונטריו]].
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.biographi.ca/en/bio.php?id_nbr=6252 "Alexander Mackenzie". Dictionary of Canadian Biography (online ed.). University of Toronto Press. 1979–2016.]
{{ראשי ממשלת קנדה}}
{{מיון רגיל:מקנזי, אלכסנדר}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת קנדה]]
[[קטגוריה:חברי בית הנבחרים של קנדה]]
[[קטגוריה:עיתונאים קנדים]]
| |||