הבדלים בין גרסאות בדף "לי גרנט"

נוספו 24 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (הסרת תבנית:IMDb בקישורים חיצוניים בערכים בהם יש תבנית:פרופילי קולנוענים (תג) (דיון))
בגיל 4 הופיעה כ[[בלרינה]] ב[[מטרופוליטן אופרה]] שב[[ניו יורק]]. בילדותה הירבתה ללמוד ריקוד ומשחק.
 
גרנט ביססה את מעמדה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] כשחקנית דרמטית, וזכתה לביקורות חיוביות עבור תפקידה כשופ ליפטר במחזה "סיפורו של בלש". על תפקידה הראשון בקולנוע, בגרסה הקולנועית של [[ויליאם ויילר]] משנת [[1951]], קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר במסגרת [[פסטיבל קאן]] וכן מועמדות ל[[פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר]] ולפרס [[גלובוס הזהב]]. גרנט הייתה נשואה לתסריטאי [[ארנולד מאנוף]] ונולדה להם בת אחת, השחקנית [[דינה מאנוף]]. מאנוף היה בין מוחרמי הרשימה השחורה, בתקופת מקקארתי וגם הקריירה של גרנט - שלא הייתה קומוניסטית - נפגעה כתוצאה מכך.
 
לאחר מכן התפרסמה עם הופעות משניות בדרמה הפרובוקטיבית המבוססת על הנובל "מרפסת", ובקומדיות "להתגרש בסטייל אמריקאי", "ערב טוב גברת קמפבל" ו"[[עמק הבובות (סרט)|עמק הבובות]]".
הייתה שותפה לסרט "נטישה" אשר תיאר את משימת החלל "[[אפולו 11]]", בה הצוות האמריקאי הראשון דרך על אדמת [[הירח]].
 
ב-[[1970]] זכתה גרנט להערכה עבור תפקידה בדרמהב[[דרמה קומית|דרמה הקומית]] "בעל הבית" בתור ג'וייס אנדרס, אמו של אלגר, בן עשירים ([[בו ברידג'ס]]) אשר מחליט לרכוש בניין מגורים ברובע עני בברוקלין בו גרים בעיקר שחורים. בעקבות התפקיד הייתה גרנט מועמדת בפעם שלישית לגלובוס זהב ומועמדת פעם שנייה לפרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה. שנה לאחר מכן זכתה בפרס אמי השני שלה בזכות הופעתה בסרט "The Neon Ceiling".
 
ב-[[1975]] זכתה גרנט בפרס האוסקר לשחקנית המשנה, על תפקידה בתור פלישיה קארפ בקומדיה "שמפו". על תפקידה בסרט הייתה גרנט גם מועמדת בשלישית לגלובוס הזהב.