ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←שמה של הארץ: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''ארץ ישראל''' היא [[חבל ארץ]] הנמצא בדרום-מערב יבשת [[אסיה]], בחלק של [[המזרח התיכון]] המכונה [[לבנט]]. רובה של ארץ ישראל נשלט כיום בידי [[מדינת ישראל]], ומיעוטה בידי [[מצרים]], [[לבנון]], [[סוריה]] ו[[ירדן]].
בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ה[[היסטוריה של עם ישראל|היסטוריה היהודית]], ועל פי ה[[תנ"ך]] היא הארץ אשר אותה הבטיח [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] לזרעם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], ולאחר מכן לזרעו של [[יעקב]] הקרוי בתנ"ך גם בשם
לכן [[העם היהודי]], כמו כן, [[מוסלמים]] ו[[נוצרים]] רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה. עמים שונים שכנו במהלך ההיסטוריה בארץ ישראל, וכיום עיקר אוכלוסייתה מונה רוב יהודי, ומיעוט [[ערבים|ערבי]]. ==שמה של הארץ==
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)".
והוא מכונה גם לפי: מוסלמים,ערבים בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש" ב[[מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען'''{{הערה|[[s:בראשית מז א|בראשית, מ"ז, א']]}}, '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''{{הערה|[[s:שמות ג ח|שמות ג ח]]; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}}, '''[[ארץ הצבי]]'''{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יא|טז}}}}, '''[[ארץ חמדה]]'''{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|ג|יט}}}}, '''ארץ העברים'''{{הערה|[[s:בראשית מ טו|בראשית מ טו]]}}, או בכינוי '''הארץ''' ללא כל תוספת{{הערה|[[s:ויקרא יט כג|ויקרא יט כג]]}}. בספר שמואל{{הערה|[[s:שמואל א יג יט|שמואל א יג יט]]}}, בספר מלכים{{הערה|[[s:מלכים ב ה ב|מלכים ב ה ב]]}}, בספר יחזקאל<ref>{{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.</ref> ובספר דברי הימים<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|טז}}.</ref> מופיע הצירוף '''ארץ ישראל'''.
שורה 31 ⟵ 41:
השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ. המשוררים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו ב[[ספרות לטינית|ספרות הלטינית]]. ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]] כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא{{הערה|[[מנחם שטרן]] – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349}}. אולם השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כש[[פרובינקיה רומית|פרובינקיית]] יהודה בוטלה בידי הקיסר [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "סוריה הפלשׂתינאית", או בקיצור "פלשתינה"{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500 - 600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}}.
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בעקבות חלוקה מנהלית זו, נקרא אחד המחוזות של הארץ לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] "ג'ונד פלסטין". בספרי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] (בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה
בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], החלו משכילים "מתמערבים" מבין [[ערביי ארץ ישראל]] (במיוחד נוצרים–אורתודוקסים) להשתמש בשם "פלסטין"; בשנת 1911 אף נוסד עיתון בשם זה. בתהליך גיבוש הזהות הלא קיימת\מומצאת ה
;ארץ הקודש
|