ויקיפדיה

ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תומר177 (שיחה | תרומות)
71 עריכות
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של תומר177 (שיחה) לעריכה האחרונה של Liadmalone
שורה 2:
'''ארץ ישראל''' היא [[חבל ארץ]] הנמצא בדרום-מערב יבשת [[אסיה]], בחלק של [[המזרח התיכון]] המכונה [[לבנט]]. רובה של ארץ ישראל נשלט כיום בידי [[מדינת ישראל]], ומיעוטה בידי [[מצרים]], [[לבנון]], [[סוריה]] ו[[ירדן]].
 
בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ה[[היסטוריה של עם ישראל|היסטוריה היהודית]], ועל פי ה[[תנ"ך]] היא הארץ אשר אותה הבטיח [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] לזרעם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], ולאחר מכן לזרעו של [[יעקב]] הקרוי בתנ"ך גם בשם "'ישראל"'. לכן [[העם היהודי]], 'בני ישראל', רואים בה מרכז [[לאומיות|לאומי]] יהודי. כמו כן, [[מוסלמים]] ו[[נוצרים]] רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה. עמים שונים שכנו במהלך ההיסטוריה בארץ ישראל, וכיום עיקר אוכלוסייתה מונה רוב יהודי, ומיעוט [[ערבים|ערבי]].
 
לכן [[העם היהודי]], "בני ישראל", רואים בה מרכז [[לאומיות|לאומי]] יהודי.
 
כמו כן, [[מוסלמים]] ו[[נוצרים]] רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.
 
עמים שונים שכנו במהלך ההיסטוריה בארץ ישראל, וכיום עיקר אוכלוסייתה מונה רוב יהודי, ומיעוט [[ערבים|ערבי]].
 
==שמה של הארץ==
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי ה[[פלסטינים]] הוא מכונה "פלסטין". בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
 
והוא מכונה גם לפי: מוסלמים,ערבים והעם המומצא "פלסטינים" בשם "פלסטין".
 
בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש", וכינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
 
ב[[מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען'''{{הערה|[[s:בראשית מז א|בראשית, מ"ז, א']]}}, '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''{{הערה|[[s:שמות ג ח|שמות ג ח]]; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}}, '''[[ארץ הצבי]]'''{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יא|טז}}}}, '''[[ארץ חמדה]]'''{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|ג|יט}}}}, '''ארץ העברים'''{{הערה|[[s:בראשית מ טו|בראשית מ טו]]}}, או בכינוי '''הארץ''' ללא כל תוספת{{הערה|[[s:ויקרא יט כג|ויקרא יט כג]]}}. בספר שמואל{{הערה|[[s:שמואל א יג יט|שמואל א יג יט]]}}, בספר מלכים{{הערה|[[s:מלכים ב ה ב|מלכים ב ה ב]]}}, בספר יחזקאל<ref>{{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.</ref> ובספר דברי הימים<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|טז}}.</ref> מופיע הצירוף '''ארץ ישראל'''.
שורה 41 ⟵ 31:
השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ. המשוררים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו ב[[ספרות לטינית|ספרות הלטינית]]. ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]] כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא{{הערה|[[מנחם שטרן]] – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349}}. אולם השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כש[[פרובינקיה רומית|פרובינקיית]] יהודה בוטלה בידי הקיסר [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "סוריה הפלשׂתינאית", או בקיצור "פלשתינה"{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500 - 600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}}.
 
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בעקבות חלוקה מנהלית זו, נקרא אחד המחוזות של הארץ לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] "ג'ונד פלסטין". בספרי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] (בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה הוא הנפוץנפוץ ביותר בכל ספרות ההלכה ואגדות חז"ל, המדרשים, הפרשנויות, התפילות והפיוטים{{הערה|1=פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.}}.
 
בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], החלו משכילים "מתמערבים" מבין [[ערביי ארץ ישראל]] (במיוחד נוצרים–אורתודוקסים) להשתמש בשם "פלסטין"; בשנת 1911 אף נוסד עיתון בשם זה. בתהליך גיבוש הזהות הלא קיימת\מומצאת ה"[[פלסטינים|פלסטינית"]] שלהם, אימצו בסופו של דבר ערביי ארץ ישראל את השם "פלסטין" - כשמה של הארץ{{הערה|1=[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלסטינים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}. שלטון [[המנדט הבריטי]], שהוקם בארץ בשנות ה-20 של המאה ה-20, הכיר ב[[עברית]] כאחת השפות הרשמיות, אך עמד על כך ששם הטריטוריה שתחת המנדט יהיה "פלשתינה". [[היישוב העברי]] בארץ התנגד לכך בתוקף, ודרש ששם הארץ בעברית יהיה "ארץ ישראל". הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה, ששם ארץ המנדט ייכתב בעברית "פלשתינה (א"י)". ותושבי הארץ היהודים והערבים נקראו על ידם: "פלשתינאים".
 
;ארץ הקודש
שורה 51 ⟵ 41:
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של ארץ ישראל}}
{{תקופות בארץ ישראל}}
ארץ ישראל מיושבת ברציפות מן התקופה ה[[פרה-היסטוריה|פרה-היסטורית]]. בשל מיקומה הגאוגרפי סמוך ליבשת [[אפריקה]], אשר בה התרחשה (לפי של המדע ואנשים בעולמנו) ה[[אבולוציה של האדם]], שימשה ארץ-ישראל כפרוזדור טבעי ל[[נדידת האדם הקדמון|נדידת בני-אדם קדמונים]] ל[[אסיה]] ו[[אירופה]]. כמה מן ה[[אתר ארכאולוגי|אתרים הארכאולוגים]] העתיקים בעולם מחוץ לאפריקה, בגיל של עד מיליון וחצי שנים לפני זמננו, התגלו בארץ-ישראל. תושבי אתרים אלו היו [[ציידים-לקטים]] שהשתייכו ככל הנראה למין [[הומו ארקטוס]], והותירו אחריהם כלי-אבן רבים מן [[התרבות האשלית]]. ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|תקופה הפלאוליתית התיכונה]], כ-250 עד 45 אלף שנים [[לפני זמננו]], חי בארץ-ישראל [[האדם המודרני]] לצד [[האדם הניאנדרטלי]]. בתקופה זאת [[נחל מערות|מערות הכרמל]] ו[[הגליל]] היו תחום התפוצה הצפוני ביותר בעולם של הראשון והדרומי ביותר של האחרון.
 
לפני כ-15,000 שנים, בסוף [[התקופה האפיפלאוליתית]], הופיעו בארץ ישראל כפרי הקבע הראשונים של [[התרבות הנאטופית]]. מיד לאחר מכן, ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], הייתה ארץ ישראל מהאזורים הראשונים בעולם בהם הופיעה [[חקלאות]]. בה תורבתו ה[[חיטה]] כ-10000 שנה [[לפני זמננו]], ועץ ה[[זית]] לפני כ-6000 שנה. הערים הראשונות ב[[תקופת הברונזה הקדומה]] (האלף השלישי לפנה"ס) היו קטנות יחסית וגודלן לא עלה על כמה עשרות דונם. עם הזמן התפתחו הערים הקטנות ליישובים גדולים ואף שידעו עליות ומורדות, נוצרו בה בסופו של דבר [[עיר מדינה|ערי מדינה]] משגשגות בעלות קשרי מסחר עם [[הסהר הפורה]], [[מצרים]] ואזורים אחרים.
שורה 76 ⟵ 66:
חלוקת שטחי ארץ ישראל כיום (כל המספרים מעוגלים):
* עבר הירדן המזרחי מדרום לירמוך – כפי שהגדיר [[מנדט חבר הלאומים]] - 1922, (שטח [[המנדט הבריטי]] לשעבר) – כ-50,000 קמ"ר. רובם בשטח [[ממלכת ירדן]], ששטחה כ-70,000 קמ"ר, והיתרה בשטח סוריה.
* עבר הירדן המערבי - כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הבריטי לשעבר) – כ-27,000 קמ"ר. מתוכם כ-21,000 קמ"ר ב[[ריבונות]] מדינת ישראל, כ-800 קמ"ר ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] ה[[לבנון|לבנוני]]{{מקור}} והיתר מוחזק על ידי [[צה"ל]] (מאז מלחמת ששת הימים) או על ידי "[[הרשות הפלסטינית]] "(שהוקמה ב-1994). הריבונות על חלק זה נמצאת במחלוקת בין ישראל "לפלסטינים"ל[[פלסטינים]].
* עבר הירדן המזרחי מצפון לירמוך – כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הצרפתי לשעבר) – כ-8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. כ-1,200 קמ"ר מתוכם נכבשו\נלקחו בחזרה(תלוי את מי שואלים) על ידי מדינת ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]], וסופחו ב[[חוק רמת הגולן]]-1981. עתידם שנוי במחלוקת. (ראו [[רמת הגולן]])
{{-}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ארץ_ישראל"