ריכוז הפולחן – הבדלי גרסאות

'''חוק ריכוז הפולחן''' במקרא הוא חוק המופיע ב[[ספר דבריםתורה]] המגביל את טקסי [[פולחן|הפולחן]] למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|יא}}}} החוק גם מחייב את העם להרוס את כל מקומות הפולחן המפוזרים ברחבי הארץ, שהקימו בניה[[גוי]]ים ישראלל[[אליל]]ים. חוק זה הוא ממאפייניו של ספר דברים ונודעה לו השפעה על חיי הדת. לפי הכתוב בספר דברים לחוק זה ישנם שני מרכיבים אותם יש לקיים. המרכיב הראשון הוא טיהור הארץ ממתקני הפולחן הרביםהאליליים והמרכיב השני בא לידי ביטוי בריכוזו של הפולחן ב{{ה|משכן}} במקום אחד אשר אותו יבחר האל. עד לקיומו של חוק זה ניהלו בני ישראל את טקסי הפולחן לפי הכתוב ב[[חוק המזבח]] המופיע ב[[ספר שמות]].{{הערה|מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ; בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. (שמות כ', כ')}} את עיקרי ריכוז הפולחן בירושלים החל ליישם [[חזקיהו]] [[מלכי יהודה וישראל|מלך יהודה]]. [[יאשיהו]], מלך יהודה המשיך ליישם את ריכוז עבודת האל, במסגרת הרפורמה הדתית שהחיל לאחר מציאת הספר על ידי [[חלקיהו בן שלום]], בזמן בדק הבית שערך בבית המקדש.